מרצה פירוש

1. [תנ] מפַיֵיס, עושֶׂה שלום עִם יָריב או מֵפיג את כעסו (על־ידי התנצלות או פּשָרה וכד'): בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִים (איוב כ, 10); אל תרצה את חברך בשעת כעסו (אבות ד, יח)
2. [עח] גורם שביעות רצון, ממלא רצונו של מישהו
3. [עח] מסַלֵק, פּורֵעַ: עליך לרַצות את חובותיך; החוטא מרצה את עונשו בעבודת שירות

אנגלית: to satisfy, to please, to serve

***

1. [תמ] נותן הַרצָאה, מסַפֵּר, מפָרֵט דברים: וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' יהושע (נזיר ז, ד); המדענית הוזמנה להרצות בכינוס מדעי
2. [תמ] מונֶה, סופֵר (כֶּסֶף, מָעות): המרצה מסות לאישה מידו לידה (עירובין יב.)
3. [תנ] משַלֵם, פּורֵעַ, עושֶׂה את רצון התובֵעַ: אז תִשבַת הארץ והִרצָת ( = והרצתה) את שַבתֹתֶיה (ויקרא כו, 24); והן מרצין לו בתבואה (ספרי הברכה קמז:); הַרצה בני אדם בטובתךָ יהיו לך עזרה ברעתך (מלשון הפיוט)
4. [תנ] מקבל ברצון, כאמור בפסוק: "וְהִרְצָת את שַבְּתֹתֶיהָ" (ויקרא כו, 34)

אנגלית: lecture, count, accept

***

1. לֶקְטוֹר; מורה בָּאוּניבֶרסיטה: היא מרצה בחוג ללשון עברית
2. דַרגה בּמִדרַג ההוראה של האוּניבֶרסיטה: מרצה זוטר; מרצה בכירה
3. קורא הרצאה לִפנֵי קהַל מַאזינים: המרצה הוזמן לעלות לבמה ולפתוח בהרצאתו

אנגלית: lecturer

***

ראה: מרוּצֶה

***

ראה: מורצֶה

***