1. [תנ] עונֶג, סיפּוּק, הנאה, תענוּג, קורת רוּח: טוב מלוא כף נַחַת ממלוא חפניים עמל ורעות רוח (קוהלת ד, 6); מצאתי נחת ועתה אוכל מטובתי (בן סירא); חיים של פרנסה בנַחַת ובכבוד (מלשון התפילה); פניה קרנו מנַחַת
2. [יב] מתינוּת: היו השקים גדולים ומלאים כלי זכוכית וכיוצא בהם פורק בנַחַת (רמב"ם הלכות שבת כא 10); היא עשתה עבודותיה בנַחַת
3. [תנ] מנוּחה, שקט שלווה: בשובה ונַחַת תִוָשעון בהַשקֵט ובבִטחה תהיה גבורתכם (ישעיה ל, 15); הרואה סוס לבן בחלום, בין בנַחַת בין ברדוף יפה לו (ברכותנו); בין בימי חול בין בימי נַחַת (מלשון הפיוט); הוא ישב והתנדנד על כיסאו בנַחַת
אנגלית: satisfaction, pleasure, quiet, pleasant
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה