קרב פירוש

שורש של הערכים: הַקרָבה, הִתקָרבוּת, מוּקרָב, מקורָב, מקָרֵב, מַקריב, מִתקָרֵב, נִקרָב, קוּרבה, קֵירוּב, קרָב, קֶרֶב, קָרֵב, קִרבה, קרֵבוּת, קרָבי, קָרבָּן, קָרוב, קרובה, תִקרובֶת

***

1. [תנ] מלחמה, מַערָכה: ברוך ה' צוּרי המלמד ידי לקרב אצבעותַי למלחמה (תהילים קמד 1), כְּיוֹם הִילָחמוֹ ביום קְרָב (זכריה יד, 3)
2. [עח] הִתנַגשוּת מזוּיֶנת עִם האויֵב בַּמהלך הכּולל של מִלחמה רחבה או ממוּשֶכת: קרב קשה התחולל אתמול
3. [עח] (בּהרחבה) תַחרוּת: הקרב בין השחמטאים הסתיים בתיקו;
אנגלית: battle, combat, struggle

***

1. (אֶל) מִתקָרֵב, קָרוב, נוגֵעַ קָרוב: וילך הפלִשתי הֹלֵך וקָרֵב אל דָוִד (שמואל א' יז 41); ולא נתנו לאחד מהרומיים לקרוב לכבות את האש (ספרות ימי הביניים); אהובהּ קָרַב אליה
2. עומד לָבוא עוד מעט, מַגיעַ זמַנו (עונה, חג וכד'): וַיִקְרבוּ יְמֵי ישראל לָמוּת (בראשית מז 29); חג הפסח קָרֵב ובא;
3. בָּא, ניגָש: "בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לאכֹל..." (תהילים כז, 2)
4. נהיה סמוך בזמן: "קָרבה שְנַת- השֶבע שְנַת השמִטָּה" (דברים טו, 9)
אנגלית: approaching, come close

***

1. [תמ] מוּגָש לקָרבָּן, נִזבּח: קָרבנות הציבור קרבין במשכן (זבחים יד, י)
2. [עח] יוצא לִקרָב, נִלחָם
3. [תנ] (בלשון נקייה) בּא אל אישה (כדי שתֶהרה), בּועֵל, מתיַיחֵד עם אישה: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ(בראשית כ, 4),
4. [תנ] [כנ"ל - קָרְבָה] נבעלה: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה (ויקרא כ, 16), וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן (ישעיה ח 3)
אנגלית: sacrificed; fight; coitus

***

1. תָוֶך פּנים: רֹאשו על כּרָעָיו ועל קִרבּו (שמות יב 9); יש בעלי חיים הטורפים את כל קרבי טרפם
2. שם כולל לחלַל הגוּף, האיברים הפנימיים שבגוּף, הקרביים והמעיים: "הַחֵלֶב אשר על הקֶרֶב" (ויקרא ג, 3), ולא נודַע כּי בָאוּ אֶל קִרבֶּנָה (בראשית מא 21); הוא אכל מהר כל־כך ונשאר רעב כאילו לא בא דבר אל קרבו
3. (בהשאלה) לב ונפש, מקום מושבם של המחשבות, התכניות והרגשות: "אֵין בפיהוּ נכוֹנָה קִרבָּם הַווֹת" (תהילים ה, 10)
4. בקֶרֶב בתוֹךְ, בפְנים: "זה שנתים הרָעָב בקרב הארץ" (בראשית מה, 6)
5. מִקֶרֶב מִתּוֹך, מקרבוֹ: "ונכְרְתָה... מקרב עַמֶּיהָ" (שמות לא, 14)
אנגלית: interior, inside

***

ראה: קורֶב

***

ראה: מְקָרֵב

***

ראה: קָרֵב

***