רעש פירוש

שורש של הערכים: הַרעָשה, הִתרַעשוּת, מוּרעָש, מַרעיש, מִתרַעֵש, נִרעָש, רועֵש, רָעוּש, רַעַש, רַעשי, רַעשָן, רַעשָנוּת, רַעשָני

***

1. קול חזק ולא נעים: רעש דלת נטרקת
2. מהוּמה, המוּלה, שָאון: ברעם וברעש וקול גדול (ישעיה כט 6); והאופניים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים (מלשון התפילה); בשוק רעש והמולה
3. רעידת אדמה: שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס א 1); אחרי הרעש הגדול נמשכים רעשים קטנים
4. זַעזוּעַ, חרדה, רעד: לחמך ברעש תאכל ומימיך ברוגזה ובדאגה תשתה (יחזקאל יב 18); מרעש ומרוגז הצילנו (תפילה)
5. (בהשאלה) רוֹגֶז: "לַחְמְךָ בְּרַעַש תֹּאכֵל" (יחזקאל יב, 18)
אנגלית: earthquake, noise; sound; outrage

***

1. (בּתִקשורֶת) כל הפרעה המשפיעה על אותות משודרים באחד מִשלַבֵּי תהליך התִקשורֶת הגורמת לתִקשורֶת לקוּיה, למשל, שינויים במתח או בתדירות.
2. שגיאות בנתונים שנגרמות עקב הפרעות במעגל, בעיקר בתמסורת נתונים
3. (במחשבים) תו או אות מיוצרים או שגויים המפריעים לפעולה השגרתית של מחשב או ערוץ תקשורת.
אנגלית: noise

***

ראה: רוֹעֵשׁ

***