1.[עח] דפיקה ברגליים על הקַרקַע, דריכה חזקה: רקיעות פרסות הסוסים; רקיעה במקום בחוסר סבלנות
2. [עח] מתיחה, פּרישׂה (סִפרוּתי): רקיעת אוהל
3. [עח] ריקוּעַ, שיטוּחַ, רידוּד: בית מלאכה לרקיעת פח
4. [תמ] חומר שרוּקע ושוּטח: יכול לא ייכנס לעשות רקיעות (ספרא אמור צה 3); רקיעות נחושת
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה