1. [תנ] יורד, נופל לעומֶק
2. [תמ] טובֵעַ (בּבוץ, בּמַיִם וכד'): רָאיתי סְפִינה אַחַת ושָקְעה בַּיָם (ירושלמי יבמות טו, ד)
3. [תמ] (השֶמש וכד') נֶעְלם מאחורֵי האופֶק: "בֵּין השמָשות".. כּדֵי שיהַלֵך אָדָם מִשֶתִשקַע החַמה חצי מיל (שבת לד)
4. [תנ] דועך, גווע: וַיִתפַּלֵל משה... וַתִּשְקַע האש (במדבר יא, 2)
5. [תמ] נוטֶה למטה, מוּנמך: הִתחיל (נבוזראדו) מְמַדֵד בַּחומה והָיְתה שוקַעַת בּכָל יוֹם טִפְחַיִם וּמֶחצָה (איכה רבתי, פתיחתא, זבדי בן לוי)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה