שרפה פירוש

1. [תנ] בעֵרה, דלֵקה, הִתפַּשטוּת אֵש: והָיתה לִשׂרֵפה מַאכֹלֶת אֵש (ישעיה ט, 4)
2. [עח] עיכּוּל: שרפת המזון בגוף
3. [עח] הַבעָרה, העלאה בּאֵש: שׂרֵפַת ניירות לשם השמדתם
4. [תמ] אחת מארבּע מיתות בית דין בִּתקוּפת התלמוּד: סקילה שׂרֵפה הֶרֶג וָחֶנֶק (סנהדרין ז, א)
5. [תנ] הבערת בשמים לכבוד מת: וישרפו לו שרפה גדולה (דברי הימים ב' טז, 14)
6. [עח] (במחשבים) שיטת איתור פגמים בחומרת המחשב, שבה פועלים רכיבי החומרה באופן רצוף בטמפרטורה גבוהה יחסית למשך זמן מוגדר
אנגלית: burn-in, fire, conflagration

***

שבט נֶפַּלִי דובר ניב טיבטי. רבים מבני שבט זה משמשים סבלים, מורי דרך ומדריכים במשלחות להימלאיה. רובם שייכים לדת הניגמה, מסורת עתיקה של הבודאיזם, ומאמינים שבהרים חיים אלים ורוחות. את האלים יש לכבד ולעבוד אותם
אנגלית: Sherpa

***