1. [תנ] פּסולֶת, לִכלוּך, זֶבל, (ובהשאלה) מצוקה, עוני: מֵאַשפֹּת יָרִים אֶביוֹן (שמואל א' ב 8); תרנגולתך מנקרה באשפה (פסחים ח:); עשאוני כאשפה (יומא פז.)
2. [תמ] ערֵמה של פּסולֶת, מִצבּור של זֶבֶל: עד שיהא לו זבל באשפה (בבא מציעא ה, ז); אשפה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים (עירובין י, ז); הקבצן חיטט באשפה כדי למצוא שאריות אוכל
3. [עח] (במחשבים) נתונים חסרי משמעות המאוחסנים ביחידת אחסון כלשהי כתוצאה מטעויות או בגלל שנותרו מעבודות קודמות. (גם: זבל).
אנגלית: garbage, litter, rubbish
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה