בובה פירוש

1. גוף של חומר בצוּרת אדם או בעל חיים למִשׂחק או לשימוש בתֵאַטרון או בחנויות הלבשה: בּובּת בַּרבּי, תֵאטרון בּוּבּות: הילדה הלבישה את בובתה
2. כינוי לאדם הממלא תפקיד לראווה, ולמעשׂה הוא נטוּל כל סמכוּת ותפקידו נטוּל תוכן. כינוי לאדם שמוּפעל על־ ידי בעלי כוח: איש זה הוא בובה מהלכת, תלוי לחלוטין במעבידו
3. (בּמִלעֵיל) כינוי לנערה או לבחורה (עממי): הֵיי בּוּבּה, מותק, בואי לרקוד!
4. בשוקי הכספים: כינוי לבנק המרכזי של גרמניה (עגה)
אנגלית: doll

המילה הזאת חודשה בתקופת "תחיית הלשון". בואו להכיר עוד מילים שחודשו אז

***