1. [יב] של הכּול, של הכלל (כנגד: פּרָטי): הטוב הכללי יותר נבחר מהפרטי (אברבנאל למלכים א' ג)
2. לא מוגבל לתחום מסוּיָם: כגון: הַשׂכָּלה כּלָלית (לא מִקצועית)
3. מַקיף, כולל (בלועזית: גֶנֶרָלִי): השכל הכללי (הכוזרי); חינוך כללי לכל גוני הקשת הציבורית
4. שאינו מוּגדר בדיוק: דבריו היו מאוד כלליים, ולא עסקו בשורש העניין
5. השַיָיך לִכלַל האנושוּת, עולמי (ההפך: לאוּמי) (בלועזית: אוּנִיבֶרְסָלִי)