לשון פירוש

ראה: לישון

***

1. אֵיבַר הטַעם שבַּפֶּה המסַיֵיעַ ללקיקה, לדיבּוּר: דבק לשון יונק אל חכו בצָמָא (איכה ד, 4); ללשון עצם שהיא היחידה בגוף האדם שאינה מחוברת לעצמות אחרות; האיש נולד עם דמיון פורה ולשון זריזה
2. (בּהשאלה) רצוּעה, דָבָר מוּארָך: ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד (יהושע ז, 21); המוצא תכלת בשוק, לשונות פסולות, חוטין - כשרין (עירובין צו); מעשה באחד שחטף לשון כסף מחברו (רמב"ם הלכות טוען ונטען צ, ח)
אנגלית: tongue

***

1. [תנ] שָׂפָה (שמדַבּרים), מערֶכת המילים ודרכי הבּיטוי של עַם: גוי אשר לא תשמע לשונו (דברים כח, 49); שאדם חייב לומר בלשון רבו (עדויות א, ג); פינו מלא שירה כים ולשונֵנוּ רינה (מלשון התפילה); הלשון העברית בימינו מורכבת מכמה רבדים
2. [תמ] [נ'] קָטֵגוריה דִקדוּקית: כגון לשון זָכָר, לשון רַבּים
אנגלית: language

***

(בּהשאלה) משַמֵש בתפקיד מַכריעַ בִּדברים שקוּלים, כגון בביטוי: לשון מֹאזנַיִים
אנגלית: equal

***

(בּהשאלה) עַם, אוּמה: אלה בני חם למשפחותם ללשונותָם בארצותיהם בגוייהם (בראשית י, 20); שכל אוּמה ולָשון, ששלטה על ישׂראל, שולטה מסוף העולם ועד סופו (מכילתא פרשת בשלח); לעם, אשר בחר משבעים לשונות (מלשון הפיוט)
אנגלית: People, nation

***

1. [ז'] נוסח, סגנון: בּלָשון הזה אמר לו רבי ישמעאל: עונש האחרון מרוּבֶּה יותר מן הראשון (תוספתא שבת יג, ד); כשתיאר את מעלליו נקט לשון גוּזמה
2. [נ'] כינוי למשמעות של מילה: אין "נא" אלא לשון בקשה (ברכות ט.); כולם לשון הקפה וסיבוב (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: wording; meaning

***

מוט של מיטה: מַלבֵּן שנתנו על לשונות... גדד שתי לשונות לוכסן, גדד שתי כרעיים לוכסן (כלים יח, ד-ה)
אנגלית: Bed rail

***