1. [עח] חפירה מלאכותית פּתוּחה משני צִדֶיה למַעבר אנשים, כלֵי רֶכב וכדומה: בחיפה הוקמה מנהרה מתחת להר הכרמל
2. [עח] נִקבּה, מחילה מפוּלשת טבעית או חפורה: בטיול גילינו בבטן ההר מנהרה המובילה אל מעיין
3. [תנ] מחילה, תעלה תת קרקעית, חור וסדֶק בסלעים, מעָרה: מפני מִדיָן עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים (שופטים ו, 2)
אנגלית: tunnel
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה