כורה פחם
[תמ] חופר בּור - בעיקר לשאיבת מַיִם או נֵפט, יוצר חלל בּעומֶק האדמה: הקודֵחַ כָּל שהוא (בשבת) חַייב (שבת יב, א); החברה לקידוחי נפט קודחת באזור של מאגר נפט נסתר
2. [תמ] מנַקֵב, עושֶׂה חור בּמַשהוּ: נָטַל אחד מהם (מנוסעי הספינה) מַקדֵחַ והִתחיל קודֵחַ תַחתָיו (מדרש רבה ויקרא ד); בעזרת המקדחה קדח חור בקיר
3. [תנ] בוער או מבעיר, מדליק: כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית (דברים לב, כב), כּי אֵש קדַחתֶם בּאַפּי עד עולם תוּקָד (ירמיה יז 4)
4. [יב] מחמֵם מאוד: חולי שמחממת וקודַחַת את הגוּף (רש"י שבת טז)
אנגלית: drill, bore
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה