מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

הר

פירוש
הַר
הר תלול

1. [תנ] בליטה גבוהָה (יותר משלוש מאות מטר) של פני הקרקע, שנוצרה מהתקמטות קרום הארץ או מפעילות ווּלקנית או מסחיפת האדמה שמסביב: על הר גבוה עָלי לך, מבשרת ציון (ישעיה מ, 9); חיפה נמצאת על הַר הכּרמל
2. [עח] (בהשאלה) מספר או כַּמות עצומים, גוש במסה או בנפח עצומים: הוא עסוק, לפניו הַר של משימות שעליו לבצע
אנגלית: mountain, a lot

הר דקדוק


[ש"ע; ז'; הַר-, הָרים, הָרֵי-, הָרו; בספרות גם: הרָרים, הַררֵי- ] <הרר>

הר ניבים וצירופים

← אם ההר אינו הולך אל מוחמד, מוחמד הולך אל ההר
גבה הר ביניהם
ההר הוליד עכבר
ייקוב הדין את ההר
← מכניס את ראשו בין ההרים
מעבר להרי החושך
מבטיח הרים וגבעות
מזיז הרים וגבעות
עוקר הרים

הר אטימולוגיה

מילה שמית עתיקה המצויה אצל יושבי כנען - עבריים ופיניקים

הר נרדפות וניגודים

הַר
גֶבַע , גִבעה , טוּר , רֶכֶס , רָמה , תֵל [שדה סמנטי: הר] | ניגודים: מישור, עמֶק

הר חריזה

אַקטוּאָר, בּואַר, גָהַר, דָהַר, הוּאַר, הוּבהַר, הוּזהַר, הוּצהַר, הוּשאַר, הַר, זָהַר, טָהַר, יבוֹאַר, יִגהַר, יִדהַר, יוּאַר, יוּבהַר, יוּזהַר, יוּצהַר, יוּשאַר, יִזְהַר, יִטְהַר, יטוהַר, יִנהַר, יִצְהָר, מְבוֹאָר, מְהוּרְהָר, מוּאָר, מוּבְהָר, מוּזְהָר, מוּצְהָר, מוּשְׁאָר, מְזוהָר, מְטוֹהָר, מְפואָר, מִצהָר, מִתְאָר, מְתואָר, נִמהָר, נָהַר, נָהָר, רֵזֶרְבוּאָר, רֶפֶּרְטוּאָר, שְׁאָר, שָׁאַר, תִדהָר, תוּאַר

להרחבה ראה:
אקטואר, דואר, בר, איבר, אשגר, אדר, אבזר, אחר, שחר, איכר, אלתר, אייר, אולר, גמר, דינר, איסר, זערער, בער, אפרפר, אפר, אוצר, קומנדקר, אוורר, אפשר

הר פרוש | הר פירוש | הר מילון | הר הגדרה מילונית | הר מילון עברי | הר מילון אנציקלופדי | הר אנציקלופדיה | הר תרגום
הר פירוש השם | הר פירוש המילה | הר משמעות המילה | הר ביטויים | הר דקדוק | הר לשון | הר ניבים | הר אטימולוגיה
הר מילים נרדפות | הר ניגודים | הר חריזה | הר חרוזים | הר צירופים | הר פתגמים | הר ניבים | הר תחביר
הר ביטויים | הר ציטוטים | הר ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications