1.[תנ] גידוּל קַרקַע, כל מה שצומח ועולה מן האדמה או מן המים, עשב, ירק, שיח או עץ: כארץ תוציא צִמחהּ (ישעיה סא 11); רבבה כצמח השדה נתתיך (יחזקאל טז 7); שתלתי בגינה כמה צמחים
2. [תמ] כינוי בעיקר לגידולי שדה: ירדו (הגשמים) לצמחין אבל לא ירדו לאילן, לאילן - אבל לא לצמחין (תענית ג, ב)
אנגלית: vegetable
טעות \ הערה