מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

שט

פירוש
שָׁט

1.[עח] חותר בסירה בּמַיִם בּאֶמצעוּת משוטים: הוא נטל לידיו את המשוטים ושט במורד הנהר
2. [תנ] מפליג על-פּני המַיִם בתחבּוּרה יַמית כלשהי: בּמַיִם רַבּים הבִיאוּך השָטים אותָך (יחזקאל כז 26)
3. [תנ] משוטט, מִתהלך מִמָקום למָקום בּלי מטרה: מֵאַיִן תָּבֹא... מִשוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵך בָּה (איוב א 7); שָטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחנוּ בָרֵחַיִם" (במדבר יא, 8)
4. [תמ] שׂוחֶה, צף על-פּני המַיִם: לא רוֹכְבין על גַב בְּהֵמה (ביום טוֹב) ולא שָטִין על פּנֵי הַמַיִם (ביצה ה ב)
5. [עח] (בהשאלה) נע בצורה מתגנדרת או מלאת הוד: נראה שהוא שָט ומרחף
6. [עח] (בהשאלה) מחליק באוויר בלא מאמץ נראה: הדאון שָט על גל רוּחַ

שט דקדוק


[פ'; שָטה; שָט, יָשוּט, לָשוּט] <שוט>

שט ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך שט

שט אטימולוגיה

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

שט נרדפות וניגודים

שָט (תוצאה דומה)
[פ']
1. יוצֵא , מַפליג , משוטֵט , מִתהַלֵך , נודֵד , נוסֵעַ , נָע , תָר [שדה סמנטי: נסיעה] | ניגודים: עומֵד

2. חותֵר
, מַפליג , משַיֵיט , צָף , שׂוחֶה [שדה סמנטי: אונייה] | ניגודים: עוגֵן

שט חריזה

הוּפשַט, הוּשַט, יוּפשַט, יוּשַט, יפוּשַט, מוּפְשָׁט, מוּשָׁט, מְעוּשָת, מְפוּשָּׁט, מָפְשָׁט, מְקוּשָּׁט, מְקוּשָּׁת, מְרוּשָּׁת, מְשָׁט, פְּשָׁט, פָּשַט, קָשַט, קַשָּׁת, רָשָ"ט, רַשָת, שָׁט, שָׁת

להרחבה ראה:
את, נהט, אמבט, וָט, דת, אחת, אמתחת. אווירוסטט, חייט, ברקת, בבלט, אוטומט, מהופנט, וסת, כמעט, בעת, אכפת, דוכיפת, מוצת, אוטוקרט, מופשט


שט פרוש | שט פירוש | שט מילון | שט הגדרה מילונית | שט מילון עברי | שט מילון אנציקלופדי | שט אנציקלופדיה | שט תרגום
שט פירוש השם | שט פירוש המילה | שט משמעות המילה | שט ביטויים | שט דקדוק | שט לשון | שט ניבים | שט אטימולוגיה
שט מילים נרדפות | שט ניגודים | שט חריזה | שט חרוזים | שט צירופים | שט פתגמים | שט ניבים | שט תחביר
שט ביטויים | שט ציטוטים | שט ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications