1.[עח] חותר בסירה בּמַיִם בּאֶמצעוּת משוטים: הוא נטל לידיו את המשוטים ושט במורד הנהר
2. [תנ] מפליג על-פּני המַיִם בתחבּוּרה יַמית כלשהי: בּמַיִם רַבּים הבִיאוּך השָטים אותָך (יחזקאל כז 26)
3. [תנ] משוטט, מִתהלך מִמָקום למָקום בּלי מטרה: מֵאַיִן תָּבֹא... מִשוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵך בָּה (איוב א 7); שָטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחנוּ בָרֵחַיִם" (במדבר יא, 8)
4. [תמ] שׂוחֶה, צף על-פּני המַיִם: לא רוֹכְבין על גַב בְּהֵמה (ביום טוֹב) ולא שָטִין על פּנֵי הַמַיִם (ביצה ה ב)
5. [עח] (בהשאלה) נע בצורה מתגנדרת או מלאת הוד: נראה שהוא שָט ומרחף
6. [עח] (בהשאלה) מחליק באוויר בלא מאמץ נראה:
הדאון שָט על גל רוּחַ ***
[פ'; שָטה; שָט, יָשוּט, לָשוּט] <שוט>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך שט
מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
שָט
(תוצאה דומה)
[פ']
1. יוצֵא , מַפליג , משוטֵט , מִתהַלֵך , נודֵד , נוסֵעַ , נָע , תָר [שדה סמנטי: נסיעה] | ניגודים: עומֵד
2. חותֵר , מַפליג , משַיֵיט , צָף , שׂוחֶה [שדה סמנטי: אונייה] | ניגודים: עוגֵן
הוּפשַט, הוּשַט, יוּפשַט, יוּשַט, יפוּשַט, מוּפְשָׁט, מוּשָׁט, מְעוּשָת, מְפוּשָּׁט, מָפְשָׁט, מְקוּשָּׁט, מְקוּשָּׁת, מְרוּשָּׁת, מְשָׁט, פְּשָׁט, פָּשַט, קָשַט, קַשָּׁת, רָשָ"ט, רַשָת, שָׁט, שָׁת
להרחבה ראה:
את,
נהט,
אמבט,
וָט,
דת,
אחת,
אמתחת. אווירוסטט,
חייט,
ברקת,
בבלט,
אוטומט,
מהופנט,
וסת,
כמעט,
בעת,
אכפת,
דוכיפת,
מוצת,
אוטוקרט,
מופשט
שט פרוש | שט פירוש | שט מילון | שט הגדרה מילונית | שט מילון עברי | שט מילון אנציקלופדי | שט אנציקלופדיה | שט תרגום
שט פירוש השם | שט פירוש המילה | שט משמעות המילה | שט ביטויים | שט דקדוק | שט לשון | שט ניבים | שט אטימולוגיה
שט מילים נרדפות | שט ניגודים | שט חריזה | שט חרוזים | שט צירופים | שט פתגמים | שט ניבים | שט תחביר
שט ביטויים | שט ציטוטים | שט ראשי תיבות
טעות \ הערה