1. [תנ] שורֵק, מַשמיעַ קול צִפצוּף: כְּסוּס עָגוּר כֵּן אצַפְצֵף (ישעיה לח, 14); בצפצוף מצפצפים (מלשון התפילה)
2. [תמ] מַשמיעַ קול דַק: תינוקות מצפצפין בקולן (מדרש רבה בראשית סה)
3. [עח] משמיע קול של עכבר (מנדלי מוכר ספרים)
אנגלית: to show contempt for, to beep
***
[פ'; מצַפצֶפֶת; צִפצֵף, יצַפצֵף, לצַפצֵף] <צפצף>
מקור המילה מצפצף (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך מצפצף
הֶיצֵף, הִתחַצֵף, הִתקַצֵף, הִתקרצֵף, יִיקָצֵף, מְפַרְצֵף, מִצְטַפְצֵף, מְצַפְצֵף, מַקְצֵף, מְקַרְצֵף, מְרַצֵף, מִתְחַצֵף, מִתְפַרְצֵף, מִתְקַצֵף, מִתְקַרְצֵף, קוצֵף, רוצֵף, שוצֵף, יְצַפְצֵף, יצַפצֵף, לצַפצֵף, צִפְצֵף, צִפצֵף, אֵין פוצֶה פֶה ומְצַפְצֵף, אֵין פוצֶה פֶה ומצַפצֵף, לא הָיָה פוצֶה פֶה ומְצַפְצֵף
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה