1.[תנ] דַיָין, מי שמוּסמך לבָרֵר, ולדוּן בּעִניְינֵי משפט: שֹפטים ושֹטרים תִתֶן לךָ בכָל שעָרֶיךָ (דברים טז, 18); פסק הדין ניתן על-ידי השופט
2. [עח] אדם שמוּנה לדון וּלהַכריעַ בּעִניָין כלשהו: שופט במשחק כדורגל
3.[תנ] מנהיג בישׂראל לפני תקוּפת המלוּכה, מושל, שולט: וַיָקֶם ה' שופטים וַיושִיעוּם מִיַד שֹסֵיהֶם וגם אל שֹפטֵיהֶם לא שָמֵעוּ (שופטים ב, 17-16)
באנגלית: judge
***
טעות \ הערה