מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

מנור

פירוש
מָנוֹר
נול אריגה

1. [תנ] מוט של נוּל אריגה שחוּטֵי השתי כּרוּכים עליו, יתד האורג: ועץ חניתו כמנור אֹרגים (שמואל ב' כא, 19); וביד המִצְרִי חנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים (דברי הימים א' יא, 23). המָנור הוא המקל הארוך שבראש הנוּל ותפקידו להפריד בין החוּטים הזוגיים לבלתי זוגיים בכלי האריגה. אל מוט זה קשורים החוּטים הבלתי זוגיים בלולאות. כיום נִקרא: כּובֶד הַשֶתִי; ובן שחר יגלגל את כסותו כאורג היריעה על מנוריו (מלשון הפיוט)
2. [עח] כּלונָס (מוֹט) בספינה שמשַמֵש לפרישׂה של תחתית מִפרָשׂ אורכּי

אנגלית: boom, weaver's beam

מנור דקדוק


[ש"ע; ז'; מנור-, מנורים, מנורֵי-, מנורו] <נור>

מנור ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מנור

מנור אטימולוגיה

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

מנור נרדפות וניגודים

לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך מנור

מנור חריזה

דִינור, נור, צִינור, תַנור, טֵנור, מָגינור, מִינור, מָנור, סִינור, שְנור, גְרוסְוֵנור, גרוסוונור, יִצנור, כִנור, כינור, לִצנור, מַגינור, סִגְנור, סִנור, סימַנור, סינור, סנור, צִנור, צינור, תִנור, שינור, תינור, קוהִינור, יָשָר מִן התַנור, מֵאחורֵי הַתַנור, צינַת צינור, תופֵשׂ כִנור, זיקוקין דִי נור, נְהַר דִי נור

להרחבה ראה:
אור, בור, עבור, חגור, מדור, אזור, בכור, כפתור, אגיטטור, אפיפיור, זרקור, כלור, אדמו"ר, מחסור, פרופסור, עור, ציפור, אפור, מעצור, דרור, כישור, דינוזאור


מנור פרוש | מנור פירוש | מנור מילון | מנור הגדרה מילונית | מנור מילון עברי | מנור מילון אנציקלופדי | מנור אנציקלופדיה | מנור תרגום
מנור פירוש השם | מנור פירוש המילה | מנור משמעות המילה | מנור ביטויים | מנור דקדוק | מנור לשון | מנור ניבים | מנור אטימולוגיה
מנור מילים נרדפות | מנור ניגודים | מנור חריזה | מנור חרוזים | מנור צירופים | מנור פתגמים | מנור ניבים | מנור תחביר
מנור ביטויים | מנור ציטוטים | מנור ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications