חורף פירוש

פירוש

חֿורֶף, חֹרֶף [תנ]

1. העונה הקרה בשנה, בין הסתיו לאביב. בצפון כדור הארץ, בין החדשים דצמבר למרץ. בדרומו - בין החדשים יוני לספטמבר: "קיץ וחֹרֶף אתה יצרתם" (תהילים עד, 17)
2. (בתקופת המקרא) ימי הנעורים: "כאשר הייתִי בִּימֵי חָרְפִּי" (איוב כט, 4)
אנגלית: winter

דקדוק למילה חורף

[ש"ע; ז'; חורֶף-, חורָפים, חורפֵי-, חורפּו] <חרף>

ביטויים עם המילה חורף

← ימי חורפו

מקור המילה חורף (אטימולוגיה)

<חרף> במשקל קוטֶל, היוצר שם עצם. היום מקובלת חלוקת השנה לארבע עונות: קיץ, סתיו, חורף ואביב. החלוקה הזאת מושפעת מן החלוקה בלשונות אירופה, המבוססת על אקלים שיש בו ארבע עונות ברורות. אך באזור שלנו יש למעשה שתי עונות – קיץ וחורף (על פי פרסומי האקדמיה ללשון)

בתקופת המקרא החורף מציין נעורים שכן החורף היה התקופה בה הכל היה ירוק ומלבלב ולכן הוא נחשב אז לתקופת הנעורים

מילים נרדפות למילה חורף

חורֵף (תוצאה דומה)
אורֵר , מבַזֶה , מגַדֵף , מגַנֶה , מוכיחַ (תוכֵחה) , מזַלזֵל , מחָרֵף , מַכלים , מַלעיג , מַעליב , מקַלֵל , מַשמיץ , מַשפּיל , מתַעֵב , מנָאֵץ [שדה סמנטי: קללה] | ניגודים: מבָרֵך

חרוזים למילה חורף

הֶרֶף, חורֶף, חֵרֶף, טֶרֶף, עורֶף, צֶרֶף, תורֶף, הופֵך עורֶף, בֵית חורֶף, מַפנֶה עורֶף, ציפורֵי חורֶף, פונה לו עורֶף, פונֶה עורֶף, עֶגלת חורֶף, תַרדֵמַת חורֶף, קַשיות עורֶף, קַשְיות עורֶף, קשֵה עורֶף, קשי עורֶף