מרפד

פירוש

מְרַפֵּד

1. [עח] שָׂם בִּטנה מחַמֶמת בּבֶגד: התופרת ריפדה את המעיל בפרווה
2. [עח] מצַפֶּה רָהיט בּבַד או בּעור: צריך לרפד מחדש את הספה
3. [תנ] פּורֵשׂ, שוטֵח מַצָע כּדֵי לִשכַּב עליו: בחֹשך רִפדתי יצוּעָי (איוב יז 13); ריפדתי את מלונת הכלב בשׂמיכה

מרפד דקדוק

[פ'; מרַפֶּדֶת; ריפֵּד, ירַפֵּד, לרַפֵּד] <רפד>

מרפד ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מרפד

מרפד אטימולוגיה

לא נמצאה אטימולוגיה לערך מרפד

מרפד נרדפות וניגודים

מרַפֵּד (תוצאה דומה)
מכַסֶה , מַציעַ , מצַפֶּה ב- , פּורֵשׂ , רובֵד , שוט[שדה סמנטי: פ'] מכַסֶה, מַציעַ, מצַפֶּה ב-, פּורֵשׂ, רובֵד,

מרפד חריזה

אורתופֵד, הֶסְפֵד, הִצטַפֵד, הִתקַפֵד, טִרפֵד, יטַרפֵד, מְטַרְפֵד, מִסְפֵד, מִצְטַפֵד, מְצַפֵד, מְקַפֵד, מְרַפֵד, מְשַפֵד, מִתְקַפֵד, מִתרַפֵד, יְרַפֵד, ירַפֵד, לרַפֵד