1. [עח] איסוּר לָצֵאת מִחוּץ לִגבוּלות יישוּב מסוּיָם או מהבית בשל צורך בבידוד, הֶסגֵר, או חיפוש של מבוקשים (כּנגד: עוצֶר - שחל על יציאה מן הבּית כתוצאה של התנגדות למשטר למשל, וכתר - שפירושו מצור)
2. [יב] סֶכֶר, מַחסום, סגירה: פתחוּ סֶגֶר מַעבְּרות הודו (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] מַצַב היצָמדוּת השינַיים התַחתונות והָעליונות בִּזמַן סגירַת הפֶּה; אופן הסגירה של הלֶסת העליונה עם הלֶסת התחתונה. סטִייה מן המצב התַקין מצריכה יִישוּר שיניים
אנגלית: closure, quarantine
***
[ש"ע; ז'; סֶגֶר-, סגָרים, סִגרֵי-, סִגרו] <סגר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך סגר
מקור המילה סגר (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך סגר
סֶגֶר
בּריחַ , מגוּפה , מַחסום , מִכסֶה , מַנעוּל , מַסתֵם , סגירה , סֶכֶר , פּקָק , שַסתום , תריס [שדה סמנטי: סגירה] | ניגודים: מַעבָר
גַייגֵר, נֶגֶר, סֶגֶר, פֶּגֶר, שֶׁגֶר, שְׁלָגֶר
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה