חסד

פירוש

1. [תנ] טובה, מעשׂה מתוך רחמים או נדיבוּת לב, צדקה: ועשׂיתָ נא עמדי חֶסֶד והזכרתני אצל פרעה (בראשית מ 14); גמילות חסָדים בעניים ובעשירים (תוספתא פאה ד, יח); הזן את העולם כּלו בטובו, בחן, בחסד וברחמים (מלשון התפילה)
2. [תנ] חֵן, נועם: ותיטב הנערה בעיניו ותִשָא חֶסֶד לפניו (אסתר ב 9); אסתר ירקרוקֶת הייתה וחוּט של חֶסֶד מָשוּך עליה (מגילה יג.); כחֶסֶד הניתן על פני חתן מראה כוהן (מלשון הפיוט)
3. [יב] אַחת מעשׂר הספירות בקַבָּלה: חֶסֶד שבחֶסד (ספרות ימי הביניים)

חסד דקדוק


[ש"ע; ז'; חֶסֶד-, חסָדים, חַסדֵי-, חַסדו] <חסד>

חסד ניבים וצירופים


חסד אטימולוגיה

לא נמצאה אטימולוגיה לערך חסד

חסד נרדפות וניגודים

חֶסֶד (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אַהדה , בּרָכה , חֶמלה , טובה , צדָקה , רַחמים , רָצון [שדה סמנטי: נדיבוּת, צדָקה] | ניגודים: אַכזְרִיוּת

2. חֵן
, נועַם [שדה סמנטי: הנָאה, חביבוּת] | ניגודים: ניכּוּר

חסד חריזה

בחֶסֶד, חֶסֶד, אִיש חֶסֶד, גומֵל חֶסֶד, בִזכות ולא בחֶסֶד, הַטָיַית חֶסֶד, הַלוָואַת חֵן וָחֶסֶד, איש חֶסֶד, גמילות חֶסֶד, המָתַת חֶסֶד, חֵן וָחֶסֶד, יָצַא בחֶסֶד, מֵאה ימֵי חֶסֶד, מושֵך אֵלָיו חֶסֶד, מַטֶה עָלָיו חֶסֶד, מיתַת חֶסֶד, לשֵבֶט או לחֶסֶד, לֶחֶם חֶסֶד, עושֶׂה חֶסֶד, תְקופַת חֶסֶד, נוטה אֵלָיו חֶסֶד, נושֵׂא חֶסֶד, רַב חֶסֶד

להרחבה ראה:
מאבד, אובד, זבד, אוגד, אגד, בודד, לוכד, מאייד, מוקד, יולד, אלחלד, אומד, גומד, הינד, הפסד, גלעד, אורתופד, סופד, מרצד, הפרד, ורד, חושד, יתד


חסד פרוש | חסד פירוש | חסד מילון | חסד הגדרה מילונית | חסד מילון עברי | חסד מילון אנציקלופדי | חסד אנציקלופדיה | חסד תרגום
חסד פירוש השם | חסד פירוש המילה | חסד משמעות המילה | חסד ביטויים | חסד דקדוק | חסד לשון | חסד ניבים | חסד אטימולוגיה
חסד מילים נרדפות | חסד ניגודים | חסד חריזה | חסד חרוזים | חסד צירופים | חסד פתגמים | חסד ניבים | חסד תחביר
חסד ביטויים | חסד ציטוטים | חסד ראשי תיבות
דפדוף במילון
תוספת נופך:
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי