מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

שבע

פירוש

1. לא רָעֵב, שאכל דיו: נֶפֶש שׂבֵעה תָבוּס נֹפֶת (משלי כז, 7)
2. (בּהשאלה) מרגיש שהגיע לסיפּוּק מָלֵא או שאינו יכול להכיל עוד: וַיָמָת אברהם בשֵׂיבה טובה זָקֵן ושָבֵעַ (בראשית כה, 8), שְבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' (דברים לג, 23)
3. רָוֶוה, שאינו צמֵא עוד: הצֹאן השָבֵעַ חזר מהבאר
אנגלית: Satiated

שבע דקדוק


[ת'; שׂבֵעה, שׂבֵעים, שׂבֵעות] <שׂבע>

שבע ניבים וצירופים


שבע אטימולוגיה

לא נמצאה אטימולוגיה לערך שבע

שבע נרדפות וניגודים


שבע חריזה

גּוֹוֶעַ, טוֹבֵעַ, נוֹבֵעַ, צוֹבֵעַ, קוֹבֵעַ, שָׂבֵעַ, תּוֹבֵעַ

להרחבה ראה:
גבוהַ, צבועַ, מרגועַ, לועַ, אופנועַ, מסועַ, מקצועַ, מרקועַ, אכרועַ, שועַ


שבע פרוש | שבע פירוש | שבע מילון | שבע הגדרה מילונית | שבע מילון עברי | שבע מילון אנציקלופדי | שבע אנציקלופדיה | שבע תרגום
שבע פירוש השם | שבע פירוש המילה | שבע משמעות המילה | שבע ביטויים | שבע דקדוק | שבע לשון | שבע ניבים | שבע אטימולוגיה
שבע מילים נרדפות | שבע ניגודים | שבע חריזה | שבע חרוזים | שבע צירופים | שבע פתגמים | שבע ניבים | שבע תחביר
שבע ביטויים | שבע ציטוטים | שבע ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications