1. יוצא מן הכלל, לא כמו האחרים, סוטֶה מהנורמה: פועֵל זה חָריג בכמוּת התפוקה שהוא מפיק
2. (בדקדוק) מילה או צורה בלשון שאינן לפי כללי הדקדוק
3. (בהתייחס לילד) מציין ילד מוכשר במיוחד וגם כזה שהוא בעל רמת משכל נמוכה או הלוקה בהפרעות למידה
4. (בשפת התִכנוּת) מצב מיוחד המתהווה אגב הביצוע וגורם לסטיות מסדר־הביצוע השגרתי
5. הגבלה או סיָיג הכלולים בדוּחַ או במסמך אחר ואינם בהתאם למצב או לתנאים המקובלים
6. (בבנקאות) הגבלה או סייג הכלולים בדו"ח או במסמך אחר, המצביעים שאלה אינם בהתאם למצב או לתנאים המקובלים
אנגלית: anomalous, irregular, exceptional, unusual
***
[ש"ע; ת'; חריגה, חריגים, חריגות] <חרג>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך חריג
מקור המילה חריג (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך חריג
חָריג
(תוצאה דומה)
[ת']
1. אָחֵר , יוצֵא דופֶן , מוּזָר , מוּפלֶה , משוּנֶה , נִבדָל , נָדיר , נפלֶה , סוטֶה , שונֶה [שדה סמנטי: שונוּת] | ניגודים: רָגיל
2. מפַגֵר , נֶחשָל [שדה סמנטי: איטיות] | ניגודים: מַקדים
אַבְרִיג, אַדְרִיג, אָרִיג, הִבְרִיג, הִדְרִיג, חָרִיג, יַבְרִיג, יַדְרִיג, לְהַבְרִיג, לְהַדְרִיג, להתריג, מַבְרִיג, מַדְרִיג, מַתְרִיג, נַבְרִיג, נַדְרִיג, סָרִיג, שָׂרִיג, תַבְרִיג, תַדְרִיג, הִבריג, הִתְרִיג, הִתריג, בְרִיג, בְרִיג', יַבריג, יַתְרִיג, יַתריג, להַבריג, להַתריג, פְטֵרִיג, פָרִיג