קשוח

פירוש

קָשׁוּחַ [עח]

1. אדם קָשֶה באופיו (ההפך: גמיש)
2. מי או מה שמסוּגל לעמוד בִּקשָיים
3. אכזר: החוקר היה קשוח ונקט באמצעים מכאיבים
4. פעולה שקשה להצליח בה, מסובך, מורכב (עממי): וואו, המבחן הזה היה קשוח
אנגלית: rigid, stiff, cruel, hard to do, tough

קשוח דקדוק

[ת'; קשוּחה, קשוּחים, קשוּחות] <קשח>

קשוח ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך קשוח

קשוח אטימולוגיה

(מחידושי אברהם שלונסקי)

קשוח נרדפות וניגודים

קָשוּחַ (תוצאה דומה)
אַכזָר , אַכזָרי , אָשוּן , בִּלתי גָמיש , גַס , חָזָק , מסוּלָע , נוּקֶשה , נָחוּש , נִקשֶה , עַז , עיקֵש , קָשֶה , קָשיחַ , תָקיף , חסַר רַחמים , מַזיק , מַכאיב , מַשחית , עושֵק , קָשֶה , קשֵה לֵב , רַע לֵב [שדה סמנטי: אַכזְרִיוּת, קשיחוּת] | ניגודים: גָמיש, רַך

קשוח חריזה

אַשוחַ, יָשוחַ, יָשׂוחַ, לִמשוחַ, לִקשוחַ, מָשוחַ, לָשׂוחַ, פִשוחַ, שוחַ, קִשוחַ, קישוחַ, קָשוחַ, בַת שוחַ