המשמעות בלשון חז"ל, על פי היוונית, נשענת על העובדה שבימי קדם היו פורסים לעובד לחם בתום יום עבודתו כלומר, חלק הניתן כתגמול. מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
אֵירַס, בוגֵ'רָס, גָרַס, דָרַס, הָרַס, יסורַס, מְאורָס, מְדופְרָס, מִדְרָס, מְמורָס, מְסורָס, מִפְרָשׂ, מִתְרָס, נִדְרָס, פְרָס, פָרַס, פָרַשׂ, קָרַס, תִירָס, מדופרָס, מְדפְרָס, נִפְרָס, אכילַת פרָס, מָנֶה בֶן פְרָס, שֶלא עַל מנָת לקַבֵל פרָס
להרחבה ראה:
אס,
בס,
קונטרבס,
טווס,
אגס,
ברדס,
מיוחס,
טס,
גיָיס,
אישיאס,
דוכס,
ברדלס,
אטלס,
חמס,
אננס,
מבוסס,
מתועש,
כעס,
אלפס,
בורקס,
מאורס