מילון עברי-עברי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
<<
1
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
>>

ב

| בְּ-
[מ"י] מילת יחס המציינת: 1. [תנ] מָקום: איש היה בארץ עוץ (אי..

ב

| ב
1. האות השנייה באלף-בית העברי שמה בֵּי"ת. הגייתה כשהיא דגוּש..

בא

| ב"א
[ר"ת] .1 בן אדם; בני אדם 2. בניין אב 3. ב' אלפים

בא

| בָּא [תנ]
[פ'; בָּאָה; בָּא, יָבוא, לָבוא] <בוא> 1. מַגיע, הולך למקום..

בא

| בּ"א
(קרי: בִּי-אֵי) התואר האקדמי הראשון הניתן למסיימים את לימודי..

בא אל המנוחה ואל הנחלה

| בָּא אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחלָה
(על יסוד דברים יב 9) פוסק מלנדוד ויושב במקום אחד ישיבת קבע; ..

בא השמש

| בָּא [בָּאָה] הַשֶּׁמֶשׁ
(על יסוד בראשית טו 17) כשהשמש שוקעת

בא לכלל

| בָּא [הִגִּיעַ] לִכְלַל-
(על יסוד ספרי מטות ס.) הִגיע לידי, בא לידי־

בא אל אבותיו

| בָּא אל אבותָיו [תנ]
מת, נפטר: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תִקָבר בשיבה טובה (בראש..

בא אל אבותיו

| בָּא אֶל אבוֹתָיו
==

בא אל המנוחה

| בָּא אל המנוּחה
מוצא סוף סוף את מקומו: כי לא באתם עד עתה אל המנוּחה ואל הנחל..

בא אליה

| בָּא אֵלֶיהָ [עָלֶיהָ]
(על יסוד בראשית ו, 4) שוכב אִתהּ

בא באש ובמים

| בָּא בָּאֵש וּבַמַיִם
[עח] .1 מסַכֵּן את עצמו, מוסר את נפשו 2. הוא בסכנה, סובל צ..

בא באש ובמים

| בָּא בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
(על יסוד תהילים סו 12) מחָרֵף נפשו, מִסתכן

בא בברית

| בָּא בִּברית [תנ]
עושׂה הסכּם, כּורת בּרית: ואבוא בברית אותך (יחזקאל טז 8); הז..

בא בדברים

| בָּא בִּדבָרים [עח]
משוחח, נִדבָּר, פותח במשא ומתן; נציג העובדים בא בדברים עם נצ..

בא בחשבון

| בָּא בּחֶשבּון [עח]
אפשרי, מתקבל על הדעת: הסברה באה בחשבון; הצעתך באה בחשבון

בא בטרוניא עמו

| בָּא בִּטרוּניָא עִמו (עָלָיו)
טען כנֶגדו קשות, התקיפו קשה

בא בידו

| בָּא בּיָדו [תנ]
נזדמן לו; ויקח מן הבא בידו מנחה לעשָׂו אחיו (בראשית לב 14) (..

בא ביחסים עם

| בָּא בּיחָסים עִם- [עח]
נתון בקשרים עִם-: הוא בא בּיחָסים עִמהּ, ואחר ניתק את קשריו ..

בא בימים

| בָּא בַּיָמים [תנ]
ישיש; מזדקן: ואברהם זקֵן בא בימים (בראשית כד 1); האיש ערירי ..

בא בין המצרים

| בָּא בֵּין המצָרים [תנ]
נמצא בצרה

בא בכף

| בָּא בּכַף [תנ]
נתפס ונמצא בסכנה: והִנָּצל כי באת בכף רעך (משלי ו 3)

בא בכתובים עמו

| בָּא בִּכתוּבים עִמו [עח]
מִתקשר אִתו בחליפת מכתבים: זה שנים רבות הוא בא עמו בכתובים

בא במבוכה

| בָּא בִּמבוּכה [עח]
נבוך, מתבלבל: האיש בא במבוכה והסמיק

בא במגע

| בָּא בּמַגָע [עח]
יוצר קשר: בא במגע עם סוכן זר

בא במגע עמו

| בָּא בּמַגָע עִמו [עח]
קָשר עמו קשרים, הִתראה עמו

בא במחתרת

| בָּא בְּמַחְתֶרֶת
(על יסוד סנהדרין עב.) בא בַּלילה, באין רואה

בא במניין במספר

| בָּא בּמִניָין (בּמִספָּר) [עח]
נמנֶה עם

בא במצור

| בָּא בּמָצור [תנ]
מוקף באויב, נָצוּר: ותבֹא העיר במצור (מלכים ב' כד 10)

בא במצור

| בָּא בַּמָּצוֹר
(על יסוד מלכים ב כד 10) הוּשַׂם עליו מצור, כוּתר

בא במשפט

| בָּא במִשפָּט [תנ]
תובע לדין: ה' במשפט יבוא עם זִקני עמו (ישעיה ג 14)

בא בסוד

| בָּא בּסוד- [עח]
1. יורד לעומקם של דברים; 2.(בהשאלה) נסתרות מתגלות לו; 3.נמ..

בא בסוד פלוני

| בָּא בּסוד פּלוני [תנ]
השתתף בחברת פלוני, היה בעצה אחת עם פלוני: בסֹדם אל תבֹא נפשי..

בא בסף הבית

| בָּא בְּסַף הַבַּיִת
(על יסוד מלכים א' יד 17) עבר את המִפתן ונכנס הבּיתה

בא בעוד מועד

| בָּא בּעוד מועֵד [עח]
מַגיע בזמן: הנוסע בא בעוד מועד לתחנת הרכבת

בא בעלילה על

| בָּא בַּעלילה עַל [תמ]
טופל אַשמות שֶקר, מעליל עליו עלילות שווא, בודֶה עליו דברים: ..

בא בעצמותיו

| בָּא בעַצמותָיו [עח]
מחלחל בו עמוק: המים באו בעצמותיו והרוו את צימאונו

בא בצל קורתו

| בָּא בּצֵל קורָתו [תנ]
מתארח: כי על כן באו בצל קֹרתי (בראשית יט 8); ברוך הבא בצל קו..

בא בקהל

| בָּא בַּקָּהָל
(על יסוד דברים כג 3) מתערב בחברה, הופך להיות חֵלק מהקהילה

בא בקהל אדוני

| בָּא בִּקהַל אדוני' [תנ]
נמנה עם ישראל: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' (דברים כג 4)

בא בקהל ישראל

| בָּא בִּקְהַל יִשְׂרָאֵל
(על יסוד דברים כג ד) התגייר, התקבל כאחד מן העֵדה היהודית

בא בריב

| בָּא בּריב [תנ]
מתחיל לריב, פותח בריב, מתקוטט: שפתי כסיל יבואוּ בריב (משלי י..

בא בריב

| בָּא בּריב [תנ]

בא בשכרו

| בָּא בִּשׂכָרו [תנ]
מקבל את שכרו: אם שכיר הוא בא בשכרו (שמות כב 14)

בא גד

| בָּא גָד! [תנ]
הגיע מזל! מזל טוב!: ותאמר לאה בא גד ותקרא את שמו גד (בראשית ..

בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם

| בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם
(על יסוד רש"י שמות כה 22) במצב של סתירה בין שני עניינים כתוב..

בא המבול

| בָּא הַמַּבּוּל
(על יסוד בראשית ו 17) מַגיע סוף העולם; אסון טבע; (גם בהוראה)..

בא הרוג ברגליו

| בָּא הָרוּג בְּרַגְלָיו
(על יסוד בבא קמא עד:) עד שהעידו עליו כי נהרג, בא ברגליו חי ו..

בא חשבון

| בָּא חֶשׁבּון [עח]
מתחשבן, משיב לו כגמולו
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי