הֶלְחֵם [עח]
מיזוּג של שתי מילים למילה אחת תוך השמטת חלקים מן המילים המרכיבות אותו,
כגון: זָרַק + אור = זַרקור, דָחַף + חָפַר = דַחפּור.
(בלועזית: בְּלֵנְד) (גם: מִמזָג)
תַּצְלִיל [עח]
1. מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים, כגון בקבוק, זבוב, זמזום וכדומה. אונומטופֵּאה
2. רצף של מילים שיש בהן צליל חוזר המחקה את משמעות המילה: כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה (ישעיהו ה, 24). השי"ן החוזרת מחקה את רחש האש;
אנגלית: onomatopoeia
מִצְלוֹל [עח]
(בבלשנות) מילה חדשה המתחשבת בצליל דומה של המילה בשפה אחרת, תוך שמירה על המצלול. לדוגמה, המילה "סבּון" שחידש א. בן יהודה, לפי המילים: בצרפתית savon וביוונית saponn.
אלה הן צורות שונות של יצירת מילים חדשות בעברית. במדור זה נביא דוגמאות לכל אחת מאלה.
יישוב כפרי שהופך לפרוור בשל פיתוח מהיר של יישוב עירוני סמוך. יש שהיישוב הכפרי הוקם סמוך לעיר, ויש שהיישוב הכפרי הוקם במרחק ממנה, אבל בשל התרחבותּה והתפשטותּה הצטמצם המרחק ביניהם, והכפר הפך לכפרוור
באנגלית: exurb
הלחם של כְפָר ושל פַּרְוָר (מחידושי האקדמיה ללשון)
1
2
אנגלית: bottle
תצליל (אונומַטופֵאי) שמשמיעים הנוזלים כשהם נשפכים מתוך פיו הצר של בקבוק או מתוך כלי אחר דומה לו
1
2
אנגלית: agent, impresario
הלחם של אמן + מארגן
1
2
אנגלית: lighthouse
הלחם של המילים מגדל + אור
אנגלית: pedestrian mall
הלחם של מדרכה + רחוב