X
תחדישי לשון

השפה העברית היא תופעה יוצאת דופן בכך שלא הייתה שפה מדוברת במשך מאות שנים וחזרה להיות מדוברת לפני כמאה שנה, , והיום מיליוני אנשים מדברים עברית. . התחדשות הדיבור העברי חייבה המצאה של מילים חדשות, שלא היו דרושות בעבר, מילים שמשקפות את העולם שהשתנה מאז הפכה העברית ללשון מתה וכן מילים חדשות, שימחישו את ההשתנות של המציאות מסביב. הדרך ליצירת מילים חדשות היא מרובת אפשרויות וכל האפשרויות שימשו את מחיי השפה ואת הדוברים בה שפתרו את הצורך בצורות שונות.  כל דובר עברית כשפת אמו או כשפה השגורה על פיו כבר פיתח במוחו מערכת שלמה של דקדוק עברי, ומערכת זו מכילה גם את האמצעים המלאים ליצירת מלים חדשות המתבקשות לו ואכן כל דובר עברית ממציא מילים חדשות ואין זו נחלת האקדמיה ללשון בלבד. עם זאת יש חשיבות עצומה לפעולות האקדמיה בתחום זה על אף שרק כחצי המלים שהציעה האקדמיה בחידושיה נקלטו בלשון.

הסבר
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
הַתְרָצָה [עח]

1. תירוץ, מתן הסבר לשֵם הַצדָקה של פעולה (בלועזית: רַצְיוֹנָלִיזַצְיָה): הַתרָצָתו לא התקבלה על דעת שופטיו, שכן היא נשמעה לא מהימנה
2. (בפסיכולוגיה) מצב שבו אדם מעניק הסבר הגיוני למעשיו או מחשבותיו, בדרך כלל כשהם אינם נתפסים כהגיוניים
rationalization
הסבר
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מִמצָא אגַבי [עח]
תגלית או תוצאה מקרית מוצלחת המתרחשות מבלי שנתכוונו לכך. היא מתקבלת באופן בלתי צפוי, כלומר, בלי שהחוקר מחפש אחריה או שעה שאדם מחפש דבר אחר. לדוגמה: מקרה שאול שחיפש אתונות ומצא מלוכה. ממצאים אגביים מפורסמים שנתגלו בדרך זו הם: המיקרוגל, הטפלון, הויאגרה, הקורנפלקס, הכוכב אורנוס, הרדיואקטיוויות, הגיפור ועוד
אנגלית: serendipity
בלועזית: סֵרֶנְדִיפִּיוּת [מש] מילה שנגזרה משמה הקדום של סרי לנקה (סֶרֶנְדִיפְּ) ונטבע על ידי הוראס וולפול בשנת 1751 בעקבות האגדה הפרסית "שלושת הנסיכים מסֶרֶנְדִיפּ" שגילו תגליות שונות במקרה. פרסית: serendip. העורך חידש את המונח בעברית על פי משמעותו ולא באופן מילולי
הסבר
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
תַּחְדִּישׁ [עח]
מילה, מונח או ביטוי חדשים (בלועזית: נֵאולוגיזם): האקדמיה ללשון העברית פרסמה לקט מן התחדישים שהתקבלו בשנה שעברה