1. [עח] מִבחן, בּדיקה לשֵם הַערכת הֶישֵׂגים של תלמיד, או סדרה של שאלות או בעיות שנועדו לבחון מיומנות או ידע ספציפיים בכתב או באמצעות מכשירים: המורה בדק את הבחינה;
2. [עח] אמצעי לקבוע בכתב או בעל פה את רמת ההשכלה, את הידיעות ואת הכישרונות של אדם, לעמוד על גישותיו, על מיומנותו ועל הרגלי החשיבה והשפיטה שלו;
3. [יב] בדיקה וחקירה של דבר כדי לעמוד על מצבו: בחינת עולם (ספרות ימי הביניים): ויבחנהו בחינה אחר בחינה עד שלא ייפול בלב אדם ספק (כוזרי);
4. [עח] ניסוי לבדיקת דיוּקו של דבר, איכותו, הרכבו, ערכו וכדומה שהם רלוונטיות לביצועים בתחומים שונים (גם: עריכת מבחן);
5. [יב] השוואת אופיין אחד או יותר של מוצר או של שירות לדרישות מוגדרות: והמוחין עצמן הם בחינת הכלי שלהם (ספרות ימי הביניים); בחינת התאמתו של המכשיר לתקן הישראלי;
6. (בבנקאות) קריטריון המשמש כמודד להתאמה עם יחסים פיננסיים, דרישות חוקיות וכד'
אנגלית: test; amination
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה