1. זכוּת, בעלוּת; זכוּת קניין, צורת שימוש במקרקעין ובמיטָלטלין שבצורתה החיצונית דומה לבעלוּת: חֶזקַת הבתים והדורות... חֶזקָתן שלוש שנים מיום ליום (בבא בתרא ג, א)
2. אחיזה, תפיסה: עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחֶזקָה (קידושין כב)
3. הכרה בעובדה מבחינה משפטית, אלא אם כן יוכח ההפך. הנחה שיש לה תוקף כל זמן שלא הוכח שאינה נכונה; דבר ברור ומוסכם: חזָקה אין האִשה מעֵזה פניה בפני בעלה (גיטין סד)
3. תפיסה פיזית בנכס כלשהו.
possession, presumption