מידה פירוש

1. [עח] שיעוּר של תכוּנה או של תופעה שאפשר למדוד, כגון: זמַן, חום, אורך, רוחב, וכד': מדה אַחַת וקצב אֶחָד לשני הַכְּרבִים (מלכים א' ו, 25), מידות החום היום גבוהות לעונה זו
2. [תנ] יחידת מדידה, שיעוּר אורך, רוחַב, שֶטַח וכד': אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה... (שמות כו, 2); כל דבר שבמידה ובמשקל יש במנין (קידושין מב)
3. [עח] מנה נאותה, מִכסה: תאכל במידה שגופך צריך
4. [עח] דרגה, שיעור: במידה מסוימת, במידה מעטה, במידה רבה
אנגלית: measure; rate; quantity

***

1. מִנהָג, טיב, כגון: מידַת הדין; מידַת הרחמים: בוא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם (ברכות ה)
2. [תמ] תכונת אופי, דרך התנהגות, כגון: מידה טובה, מידה רעה, מידה מגונה, מידות תרומיות
3. [תמ] עיקרון, כּלל קבוּע: בשלוש-עשרה מידות התורה נדרשת (ספרא פתיחתא א, א)
אנגלית: custom; character; principle

***

ראה: מיידֶה

***

1. [עח] מכשיר, כגון סרגל או כלי (כגון ספל מידה למדידה): כפית מידה מורה את כמות האבקה שיש לערבב בכוס חלב
2. [תנ] מס לאוצר המדינה בפָרס, מֶכֶס: "ומִדָה בְלוֹ וַהלָך מִתְיְהֵב להון" (עזרא ד, 20) (ראה גם: מִנְדָה)
3. [תנ] כלי למדידת הלח והיבש: "בַּמִדָה במִשקָל ובמשׂוּרָה" (ויקרא יט, 35)
4. [תנ] מדידה, כאמור בפסוק: "וביד האיש קְנֵה- המִדָּה" (יחזקאל מ, 5)
אנגלית: measurement

***