1. [תמ] סעודה משותפת, השתתפות בסעודה כללית: אפילו חמישה ועשו סיבּולת (פסחים פט:)
2. [עח] כושר העמידה במאמץ (צורה לא תקנית) ראה:
סבולֶת3. [תנ] (במקרא) שיבֹּלֶת - במבטא האפרתיים - שהיה מבטא צפוני, כאמור בפסוק: "אמָר נָא שבֹּלֶת וַיֹּאמר סִבֹּלֶת" (שופטים יב, 6). הגייה נבדלת זו מרמזת על הבדלי ניבים שהיו בתקופת המקרא בין שבטי ישראל
אנגלית: endurance
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה