צד פירוש

1. [תנ] חֵלק של גוף המנוּגד לחֵלק אַחֵר, כגון שמאל ויָמין, פָּנים ואחור וכד': ותשב מִצד הקוצרים (רות ב 14); ופתח התיבה בצִדָה תשים (בראשית ו 17)
2. [עח] המשטח הפנימי או החיצון של דבר: בצדו הפנימי של המעיל הוטמן מכתב
3. [עח] (בהשאלה) קרוב משפחה, תומך (ספרותי)
4. [תנ] עֵבר, צֶלַע, החֵלֶק הצדָדִי (לא המרכזי) בגוף האדם: על צַד תִּנָּשֵׂאוּ (ישעיה, סו, 12)
אנגלית: side; relative; limp

***

1. [יב] כל אחד מן היריבים בְּמִשפט או מן השוּתָפים בהֶסכּם וכד': למשפטנו עמדו היום הצדדים האלופים הקצינים (ספרות ימי הביניים); הצדדים הגיעו לפשרה; הצד שכנגד הגיש כתב הגנה
2. [תמ] (בהשאלה) תכונה, בחינה: הצד השווה שבהן שדרכן להזיק (בבא קמא א, א)
3. [עח] עמוד בספר או בדבר כתוב אחר: התמונות הודפסו בספר בצד השמאלי של כל עמוד
אנגלית: sides; attribute; page

***

1. תופס בַּעל חיים בַּטֶבע בִּירייה או במַלכּודֶת וכד': וילך עֵשׂו השדה לצוּד צַיִד (בראשית כז 5); ואחרי כן אשלח לרבים צַיָדים וצָדוּם מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים (ירמיה טז 17); המטיילים צדו ארנבות בניגוד לחוק
2. (בהשאלה) מושך במרמה, תופס בערמה, מפתה: ואשת איש נפש יקרה תָצוּד (משלי ו 26); הנוכל הצליח לצוד את קרבנותיו בדברי חלקלקות
אנגלית: hunt; capture

***

רפּוּבּליקה באפריקה, שקיבלה עצמאות בשנת 1960. שטחה 1,284,000 קמ"ר, ומספר תושביה כ-11,7 מיליון נפש; בירתה: נְדְגָ'מֵנָה; שׂפות רשמיות בה: צרפתית, ערבית; הדתות העיקריות בּהּ הן אִסלָם (44%), נצרות (30%); תעשׂייתה: חקלאות; תוצר לאומי גולמי לגוּלגולת: 2,751 דולר; המַטבֵּעַ: פרַנק
אנגלית: Chad

***

ראו: אגם צ'אד

***