1. [תנ] שֵם היום השביעי בשבוע (מיום ראשון), יום המנוּחה השבוּעי של עַם ישׂראל: זָכור את יום הַשַבָּת לקַדשו (שמות כ, 8); שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ (ישעיהו נו, 2). זה גם יום המנוחה המקובל במדינת ישראל.
2. [תנ] שָבוּעַ (סִפרוּתי): וּספַרתֶם לָכֶם... שבע שַבָּתות תמימות תִהיֶינה (ויקרא כג, 16-15)
3. [תנ] יום חג, יום קדוש ששובתים בו מכּל מלאכה: וּספַרתֶם לָכֶם מִמָחֳרַת השבת (ויקרא כג, 15)
4. [תנ] כּינוּי לִשנת השמיטה שהיא השנה השביעית: וּבַשָנה השביעית שבת שַבָּתון יהיה לארץ שַבָּת לה' (ויקרא כה, 4)
5. [תמ] המַסֶכת הראשונה בסדר מועד שעניינה הִלכות שַבָּת
אנגלית: Saturday, Shabbat