1. [יב] היות שָלֵם, מצב הדָבָר השָלֵם: אֵין שלֵמוּת בִּבשָרי כּי כּלו נָגוּעַ (ספרות ימי הביניים); שלמות הבניין לא התאפשרה בשל מחסור בחומרים
2. [יב] שִכלוּל, הֵיעָדֵר כל פּגם: הָאָדָם יש לו שתֵי שלֵמויוֹת... שלֵמוּת הַגוּף... שלֵמוּת הַנֶפֶש (ספרות ימי הביניים); ההרצאה הייתה מוצלחת וניכרו בה שלמות והעדר כל דופי
3. [עח] (במחשבים) היחס בין כמות המידע המאוחסן במערכת מחשב לבין סך המידע הקיים בתחום זה.
אנגלית: completness; integrity