תחום פירוש

1. [תמ] גבוּל: תחום ארץ ישראל פרשת אשקלון, חומת מגדל וכו' (תוספתא שביעית ד, יא); וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה (רש"י בראשית א 4); לבית יש תחום הנקבע בגדר; האסון אירע מחוץ לתחומי המדינה
2. [עח] שֶטח בתוך גבוּלות מוּגדרים: השטח שבתחום זה שייך לנו; התייר לא הורשה להיכנס לתחום הבסיס הצבאי
3. [עח] חוּג, היקף, אזור
4. [עח] גבול, טווח של סמכויות, אחריות, התעניינות: בשעות הלימודים התלמיד נמצא בתחום האחריות של המורים והנהלת בית הספר
5. [עח] הגבולות בהם קורות כל התנודות (לדוגמה: תחום ערכים).
אנגלית: extent limit bogey range

***

ראה: תיחוּם

***

1. [תמ] (בהשאלה) מקצוע במַדע או בחיים: הנכנס בתחום שאינו שלו (תנחומא, פרשת מצורע); בתחום הרפואה ישנה התקדמות גדולה ומהירה; הוא סוחר בתחום ההנעלה וההלבשה; הדוגמאות שהביא היו מתחום עיסוקו
2. (בבנקאות) סכום האשראי המירבי שבנק או ספק מוכנים לתת ללקוח בפעם אחת. (גם: גבול אשראי)
3. (ביחסי עבודה) תקן לא פורמלי שהעובדים יגיעו אליו, הנקבע כמאמץ של העובדים להגביל את התפוקה.

***

1. תקן ביצוע, שמעבר לו ניתנת הטבה (בונוס).
2. הגבולות בהם אדם, או דבר, יכולים לפעול ביעילות.

***

1. (בסטטיסטיקה) מודד של פיזור - ההפרש בין הערך הגבוה ביותר והערך הנמוך ביותר בהתפלגות; כלומר: הרוחב של התפלגויות שכיחויות, או מרחב האפשרויות במצב נתון.
2. (במחשבים) אזור רצוף השמור לקובץ ביחידת אחסון בגישה ישירה.

***