שודף פירוש

שׁוֹדֵף [תמ]
<שדף> (שֶמש, שָרָב) צורב, מַכֶּה (את התבואה) בּשידָפון (סִפרוּתי)

פירוש

שׁוֹדֵף [תמ]

(שֶמש, שָרָב) צורב, מַכֶּה (את התבואה) בּשידָפון (סִפרוּתי): רוּחַ אַחַת של קָדים אני שולֵחַ והיא שודַפְתָן (פסיקתא צט); המכונה שודפת את השיער

דקדוק למילה שודף

[פ'; שודֶפֶת; שָדַף, יִשדוף, לִשדוף] <שדף>

ביטויים עם המילה שודף

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך שודף

מקור המילה שודף (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך שודף

מילים נרדפות למילה שודף

שודֵף (תוצאה דומה)
מיַיבֵּש , מַשחיר , צורֵב [שדה סמנטי: יובֶש] | ניגודים: מַרטיב

חרוזים למילה שודף

גִידֵף, דִפדֵף, הודֵף, הִתנַדֵף, יגַדֵף, ידַפדֵף, יֵיהָדף, יינָדֵף, יירָדֵף, יישָדֵף, להֵיהָדֵף, להינָדֵף, להִירָדֵף, להִישָדֵף, מְגַדֵף, מְדַפְדֵף, מְמַדֵף, מִתְנַדֵף, נודֵף, עודֵף, רודֵף, שודֵף, אוהֵב לְנִרְדָף וְשׂונֵא לְרודֵף, סֶרַח הָעודֵף