רובה ווינצ'סטר
[עח] כּלי ירִייה בעל קנה, קת, וכוונת המופעל מהכתף, ומשמש נשק אישי של החייל בכל צִבאות העולם;
2. [תנ] יורֶה (חִצים), משליך: "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כא, 20); "יביא עליהם קולעים ורובים" (רד"ק, ספר השורשים, צור)
אנגלית: rifle; shoot
***
[ש"ע; ז'; רובֵה-, רובים, רובֵי-, רובו או רובֵהוּ] <רבי/ה>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך רובה
מקור המילה רובה (אטימולוגיה)
משמעות המילה בעת החדשה קיבלה השראתה מהפסוק המקראי וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת
אַרְבֶה, הַרְבֵה, הִתחַבֵא, הִתנבֵא, יְיַבֵא, יִיבֵא, יִיגבֶה, יִיכבֶה, יִיצבֶה, יִירבֶה, יִישבֶה, יכובֶה, ילַבֶה, ילובֶה, ינַבֵא, ירַבֶה, מגובֶה, מְיַיבֵא, מכַבֶה, מכובֶה, מְלַבֶה, מְלובֶה, מְנַבֵא, מְעַבֶה, מְעובֶה, מְרַבֶה, מַרְבֶה, מְרובֶה, מִתְחַבֵא, מִתְלַבֶה, מִתְנַבֵא, מִתְעַבֶה, מִתְרַבֶה, אֵבֶה, גבֶה, דָוֶוה, הוֵוה, הווֶה, הֵיחָבֵא, חבֵה, חבֶה, חווֶה, טווֶה, יאבֶה, יְאַווֶה, יַדוֶוה, יהַוֶוה, יולוֶוה, יוסוֶוה, יושוֶוה, יותוֶוה, יֶחוֶוה, יַחוֶוה, יִידוֶוה, יִיטוֶוה, יֵיחָבֵא, יִיטָוֶוה, יִיכָבֶה, יִיכָוֶוה, יִילָוֶוה, יִילוֶוה, יינוֶוה, יִיסתַוֶוה, יִיעָוֶוה, יִיצִַוֶוה, יִיקָוֶוה, יִירוֶוה, יִישָבֶה, יַלוֶוה, ילַוֶוה, ילווֶה, יַסוֶוה, יצווֶה, יקַוֶוה, יַרוֶוה, ירַוֶוה, יַשוֶוה, כָבֶה, להינָבא, לווֶה, מאַוֶוה, מאווֶה, מַדוֶוה, מהַווֶה, מולווֶה, מוסווֶה, מושווֶה, מותווֶה, מזָווֶה, מזווֶה, מַחבֵא, מחַווֶה, מַחווֶה, מַטווֶה, מלַווֶה, מלווֶה, מִלווֶה, מַלווֶה, מַסווֶה, מִסתַווֶה, מַעבֶה, מעַווֶה, מצַווֶה, מצווֶה, מִצטַווֶה, מקַווֶה, מקווֶה, מִקווֶה, מַקווֶה, מרַווֶה, מַרווֶה, משַווֶה, מַשווֶה, מִשתַווֶה, מִשתַחווֶה, מִתאַווֶה, מִתהַווֶה, מַתווֶה, מִתלַוֶוה, מִתעַווֶה, מִתרַווֶה, נָוֶוה, נִכווֶה, נִלווֶה, נִקווֶה, סבֵא, עָבֶה, צָבֶה, צבֵא, קווֶה, רָבֶה, רובֶה, רָווֶה, שבֶה, שָווֶה, שוֶה, תווֶה, דובֶא, סובֶא, אובֶה, גובֶה, גְלוסונֵמַתְבובֶה, חובֶה, כובֶה, יעובֶה, ירובֶה, מלובֶה, מעובֶה, מרובֶה, שובֶה, מועָט המַחזיק את המרובֶה, תָפַסתָ מרובֶה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה