בוהק פירוש

פירוש

בּוהַק, בֹּהַק

1. [עח] אור חזק, זוהַר, זיו, ברק: בוהַק השֶמש בצהרי היום
2. [עח] (בצילום) אור שלא מן הבָּבוּאה, המַפחית את ניגוד הבבואה ויוצר ריצודים בתמונה
3. [עח] מחלת עור הנובעת מחֶסרון צִבענים באזורי גוף שונים, לבקנוּת (גם: בַּהֶקֶת)
4. [תנ] אחת מהמחלות שנזכּרו בתורה: בהרות כהות לבנות בֹּהַק הוא פָּרח בעור (ויקרא יג 39)

דקדוק למילה בוהק

[ש"ע; ז'; בּוהַק-, בּוהֳקו] <בהק>

ביטויים עם המילה בוהק

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך בוהק

מקור המילה בוהק (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה בוהק

בוהַק
בּהיקה , בּהיקוּת , בּהירוּת , בָּרָק , זוהַר , זיו [שדה סמנטי: אור] | ניגודים: אפֵלה, דהייה, עִרפּוּל

חרוזים למילה בוהק

בַהַק, בוהַק, גַהַק, לַהַק, שַהַק, ילוהַק, לוהַק

להרחבה ראה:
מבהק, טבק, אבק, ברדק, בהק, בזק, דחק, דוחק, יק, אמוניָק, דלק, דחילק, חמקמק, מוזנק, מוסק, מוזעק, מאופק, מופק, מנוצק, מבוקק, ברק, מושק, מבותק