1. [תמ]
לִכלוּך: ואם עבד בּזיהוּם זיעתו... הרי חילל עבודתו (רמב"ם הלכות בית המקדש ז, יג)
2. [עח] מצב שנוצר בַּגוּף מֵחדירה של חַיידַקים או של טַפּילים הגורמים מחלות (בלועזית:
אִינְפֶקְצְיָה): ברגלו של המטייל נתגלה זיהוּם שנגרם מעקיצת דבורה
3. [עח] הפיכת אוויר, מַיִם או חומר אחֵר לִמלוּכלך והתוצאה של פעולה כזו: אין לשתות ממעיין זה מחשש לזיהוּם המַיִם
4. [תמ] ציפּוּי עץ בּזֶבֶל או במִשחה בעלת רֵיחַ רע כדי להרחיק ממנוּ מַזיקים (עבודה זרה נ:)
5. [עח] (בקרימינולוגיה) שינוי, הכנסה או הוצאה של אלמנטים שונים בזירת פשע ובכך נמנע מהחוקרים להגיע למה שהתרחש בה באמת: זיהום זירת פשע
אנגלית: pollution, contamination, infection
***
[ש"ע; ז'; זיהוּם-, זיהוּמים, זיהוּמֵי-, זיהוּמו] <זהם>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך זיהום
מקור המילה זיהום (אטימולוגיה)
<זהם> במשקל קיטול לציון שם הפעולה של מזַהֵם. מכאן שם התואר זִיהומי בלשון העת החדשה,
זיהוּם
אי-ניקָיון , אילוּחַ , אינפֶקצְיה , אֶלַח , בּיזוּי , גואַל , גועַל , גיעוּל , דילוּחַ , דֶלַח , דליחה , הִזדַהמוּת , הַעכָרה , הַשחָתה , הִתלַכלְכוּת , זהימה , זוּהמָה , חילוּל , טוּמאה , טימוּא , טינוּף , טינופֶת , כּיעוּר , כֶּתֶם , לִכלוּך , ניבּוּל , ניגוּעַ , ניווּל , סֵיאוּב , עיכּוּר , עיפּוּש , עכירה , עכירוּת , עַכרוּרית , פּיגוּל , צואה , קונטֵמינַציה , תיעוּב [שדה סמנטי: זיהום, לִכלוּך] | ניגודים: טיהוּר, ניקָיון, צלילוּת
אום, בִיהום, בִנְאום, דָהום, הִמְהום, הִשְהום, זָהום, זִיהום, יִרְאום, מְאום, נְאום, נִיהום, תָאום, תֵיאום, תִיהום, אָהום, הָמום, המום, יָהום, לָהום, נָהום, תָהום, לִינולֵאום, מאוזוליהום, מוזֵאום, עָלֵיהום, פרפטואום, בִהום, דִהום, הום, דיהום, ביהום, יִתהום, לִדהום, לִתהום, לִנהום, לנהום, מרהום, תְהום, שָהום, זִהום, זיהום, נִהום, ניהום, הַשפָלַת מֵי תהום, מֵי תהום, נוקֵב ויורֵד עַד תהום
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה