[ש"ע; נ'; קֶשֶת-, קשָתות, קַשתות-, קַשתו; (שורש דו-עיצורי <קש> שנוספה לו ת' סופית)] <קשת>
מקור המילה קשת (אטימולוגיה)
גזירה מהשורש הדו-עיצורי <קש> והוספת הסיומת ~ת. מילה שמקורה אוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס
ארֶשֶת, אֵשֶת, בולֶשֶת, בושֶת, גַלְגֶשֶת, גֶשֶת, דַבֶשֶת, וֶשֶט, חרושֶת, טָרֶשֶת, יְבושֶת, יַבֶשֶת, כַרְכֶשֶת, לָרֶשֶת, לִשְלֶשֶת, מִבְרֶשֶת, מורֶשֶת, מַכְתֶשֶת, מַלְטֶשֶת, מַרְחֶשֶת, נִברֶשֶת, נחושֶת, עַטֶשֶת, עַשֶשֶת, עֶשֶת, קושֶט, קֶשֶת, רֶשֶת, תַחְבושֶת, תַחְמושֶת, תִלְבושֶת, תִרגושֶת, יוקֶשֶת, מבוקֶשֶת, מבַקֶשֶת, מולקֶשֶת, מִתבַקֶשֶת, מִתעַקֶשֶת, מִתקַשקֶשֶת, מוקֶשֶת, ממוקֶשֶת, ממַקֶשֶת, מעוקֶשֶת, מנַקֶשֶת, מקושׂקֶשֶׂת, מקַשקֶשֶת, מקַרקֶשֶת, עיקֶשֶת, נוקֶשֶת, נֶעקֶשֶת, קַשקֶשֶת, קַרְקֶשֶת, קֶשֶט, בֵיצה מקושקֶשֶת, בֶן קֶשֶת, כחֵץ מִקֶשֶת, כלֵי קֶשֶת, מְטַחוֵי קֶשֶת, לְלַמֵד בְנֵי יְהודָה קֶשֶת, צִבעֵי הקֶשֶת, רומֵה קֶשֶת, רִשפֵי קֶשֶת