1.[תמ] יָדית של עֵץ במכשירי עבודה: נשמט הברזל מִקַתו (מכות ב, א); הוא אחז בקת הגזרן וגדע את העץ
2. [עח] החֵלק האחורי של רובֶה או של מַקלֵעַ ששָׂמים על הכָּתֵף בִּשעַת הפעלתם: קת הרובה הכאיבה לו לאחר הירי (תנו דעתכם להבדל בין כַּת לביו קָט ולבין קַת)
אנגלית: gunstock, stock
***
[ש"ע; נ'; קַת-, קַתות, קַתות-, קַתו] <קתת>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך קת
מקור המילה קת (אטימולוגיה)
מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
לא נמצאה חריזה לערך קת
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה