1. [עח] מכשיר לגילוי מוקשים על-ידי דקירה באדמה: לפני הרגלִיִים הולכים מגלי המוקשים, ובדקר שבידם בודקים שהדרך אינה ממוקשת
2. [עח] כלי ברזל או פלדה כבד וּמחוּדד בּקצהוּ לַחציבה, לסיתוּת וכד' (גם: כֵּילָף): באמצעות הדקר כרו את הפחם
3. [תמ] כלי חפירה (ביצה א, ב)
4. [עח] דקירה
5. חרב, סַיִף
6. [עח] אביזר המשמש במכונת סריגה להעברת לולאות ממחט למחט
***
[ש"ע; ז'; דֶקֶר-, דקָרים, דִקרֵי-, דִקרו] <דקר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך דקר
מקור המילה דקר (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך דקר
דֶקֶר
(תוצאה דומה)
חָנית , גַרזֶן , דקירה , חוד , כֵּילָף , כַּשיל , מַסרֵגה , נעיצה , עקיצה , קָנֶה , קַרדום , שַפּוּד [שדה סמנטי: נשק]
אָקֵר, בּוּנְקֵר, בּוֹקֶר, בּרוֹקֶר, ג'וֹקֶר, דֶקֶר, וִינְקֶר, חֵקֶר, יוקֶר, לִיקֵר, נֶקֶר, סְטִיקֶר, סנוּקֶר, סֶקֶר, עֵקֶר, פּוֹקֶר, פָקֵר, קְוָוקֵר, קְנָקֶר, קָסוֹקֶר, קָקֵר, קרֶקֶר, שְטִינְקֶר, שְׁטֵקֶר, שֶׁקֶר, תֶּקֶר
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה