1. מתכת אדמדמה המשַמֶשת לתעשִׂיית כֵּלים, כַּבלֵי חַשמַל, תכשיטים ועוד. ״תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל״ (בראשית 3); ״וכולם מחזיקים מגיני נחושֶת״ (מגילות מדבר יהודה); ״וחישוקים ואדני נחושֶת״ (רש"י שמות כז 17); סירי נחושֶת;
2 כּבל מתכת שאוסרים בו אדם: ״גָדַר בַעדי ולא אצא הִכבּיד נחָשתי״ (איכה ג 7); הוא נאסר בנחושֶת;
3. תחתית של תַנוּר או של כּלי: ״והעמידֶהָ על גחלֶיהָ רֵקה למען תֵחַם וחָרה נחֻשתָה״ (יחזקאל כד 11); ״מחט או טבעת שנמצאו בנחושתו של תנור״ (כלים ט, א);
אנגלית: Copper
***
[נ'; נחושֶת-, נחוּשתו וגם נחושתו] <נחש>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך נחושת
מקור המילה נחושת (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך נחושת
לא נמצאה נרדפות וניגודים לערך נחושת
ארֶשֶת, אֵשֶת, בולֶשֶת, בושֶת, גַלְגֶשֶת, גֶשֶת, דַבֶשֶת, וֶשֶט, חרושֶת, טָרֶשֶת, יְבושֶת, יַבֶשֶת, כַרְכֶשֶת, לָרֶשֶת, לִשְלֶשֶת, מִבְרֶשֶת, מורֶשֶת, מַכְתֶשֶת, מַלְטֶשֶת, מַרְחֶשֶת, נִברֶשֶת, נחושֶת, עַטֶשֶת, עַשֶשֶת, עֶשֶת, קושֶט, קֶשֶת, רֶשֶת, תַחְבושֶת, תַחְמושֶת, תִלְבושֶת, תִרגושֶת, דִיושֶת, גְעושֶת, יבושֶת, כַרכושֶת, כתושֶת, מדַוֶושֶת, תִפרושֶׂת, תִרעושֶת, תַחבושֶת, תַחמושֶת, תַחפושֶׂת, שלושֶת, רפושֶת, קישושֶת, בֵית בושֶת, בַר בושֶת, כובַע נחושֶת, ירוקַת הנחושֶת, מַקדים קָנֶה לוֵושֶט
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה