טנק פירוש

טָנְק [מש]
.1 רֶכֶב קרָב הֶתקֵפי, בּעל שִריון כָּבֵד, המתקדם באמצעות שרשרת זחל. מצוּיָד בצריח מסתובב, וחמוש בתותח ובכמה מַקלעים. תכונותיו העיקריות הן

פירוש

טָנְק [מש]

טעות \ הערה

1. רֶכֶב קרָב הֶתקֵפי, בּעל שִריון כָּבֵד, המתקדם באמצעות שרשרת זחל. מצוּיָד בצריח מסתובב, וחמוש בתותח ובכמה מַקלעים. תכונותיו העיקריות הן: עָצמַת אש, ניידוּת ושִריון. לראשונה נעשה שימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה

2. מְכָל, דוּד גדול לנוזלים (מיושן): הם סחבוּ טָנק מלא מים במשׂאית
אנגלית: Tank

דקדוק למילה טנק

[ש"ע; ז'; טַנקים]

ביטויים עם המילה טנק

← מטול רימונים נגד טנקים

מקור המילה טנק (אטימולוגיה)

מקור השם הוא בכינוי שנתנו הבריטים, שעה שפתחו את הרכב המשוריין הזה, במלחמת העולם הראשונה - מכל (Tank)

מילים נרדפות למילה טנק

טָנק (תוצאה דומה)
דוּד , חבִיונה , כַּד , מכָל , פַּך , קַנקַן , חָבית [שדה סמנטי: סיר]

חרוזים למילה טנק

לא נמצאה חריזה לערך טנק