טנק פירוש

1. רֶכֶב קרָב הֶתקֵפי, בּעל שִריון כָּבֵד, המתקדם באמצעות שרשרת זחל. מצוּיָד בצריח מסתובב, וחמוש בתותח ובכמה מַקלעים. תכונותיו העיקריות הן: עָצמַת אש, ניידוּת ושִריון. לראשונה נעשה שימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה
2. מְכָל, דוּד גדול לנוזלים (מיושן): הם סחבוּ טָנק מלא מים במשׂאית
אנגלית: Tank

***