מגן אינדיאני
1. [תנ] שריון, כלי להגנת הגוּף (חצי הגוּף העליון על-פּי-רוב): "מָגֵן אם יֵרָאֶה וָרֹמַח" (שופטים ה, 8) צורתו של המגן הייתה עגולה או מלבנית, גודלו לפי מטרתו הגנת הגוף כולו או בחלקו
(להרחבה ראה מילון המקרא) 2. [עח] מבנה, התקן או חלק המשמשים כּכיסוּי או כּמחסום להגנה
3 [תנ] (בּהשאלה) הגָנה, מַחסֶה, עזרה: אל תירא אברָם, אנֹכי מָגֵן לָך (בראשית טו 1)
4. [תנ] מי שנותן הגנה, איש מָגֵן - איש מזוּיָן: "כאיש מגן" (משלי ו, 11) (תן דעתך להבדל בין מָגֵן ובין מֵגֵן)
***
[ש"ע; ז'; מָגֵן-, מָגינים, (לא: מְ-) מָגינֵי-, מָגינו] <גנן>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מגן
מקור המילה מגן (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך מגן
מָגֵן
גָדֵר , הגַנה , חָסוּת , מִבצָר , מַחבּוא , מַחסֶה , הֶסתֵר , הַשגָחה , הִתגוננוּת , זרועַ , חיסוּי , מִבטָח , מִבצָר , מַחסֶה , מִסתור , מִפלָט , מצָד , מצוּדה , מִקלָט , מִשׂגָב , מִשעָן , סֵתֶר , סִתרה , עוז , עֶזרה , שִריה , שִריון , תחרא , וילון , חומה , חֵיל , חַיִץ , יריעה , מחיצה , מַסוֶוה , מַסָך , מַעטֶה , סוכֵך , פַּרגוד , צינה , קובַע , קיס , קיר , קַסדה , שֶלֶט , תריס [שדה סמנטי: הגָנה, הַסתָרה]
אַנְטִיגֵן, אִרגֵן, בִלגֵן, גֵן, הֵגֵן, הוגֵן, היטַגֵן, הָלוגֵן, הֶפגֵן, הִתאַרגֵן, הִתבַלגֵן, הִתבַרגֵן, הִתנַגֵן, הִתעַגֵן, טִיגֵן, יאַרגֵן, יבַלגֵן, יָגֵן, יטַגֵן, יִיטָגֵן, יֵיעָגֵן, יֵירָגֵן, ימַגֵן, ינַגֵן, יפַרגֵן, ירַגֵן, לְאַרְגֵן, להֵיעָגֵן, להֵירָגֵן, לְנַגֵן, מְאַרְגֵן, מְבַלְגֵן, מבַרגֵן, מֵגֵן, מָגֵן, מְטַגֵן, מִיטַגֵן, מְמַגֵן, מְנַגֵן, מְעַגֵן, מְפַרְגֵן, מְרַגֵן, מִתְאַרְגֵן, מִתְבַלְגֵן, מִתְבַרְגֵן, מִתמַגֵן, מִתְנַגֵן, מִתְעַגֵן, עוגֵן, רוגֵן, אֵפוד מָגֵן, איש מָגֵן, מִלחֶמֶת מָגֵן, מִשקְפֵי מָגֵן, עֲטיפַת מָגֵן, צִיון מָגֵן, צֶבַע מָגֵן, עֶרכַת מָגֵן, קַסדַת מָגֵן