מילון עברי-עברי
| אַבְּצֵס [מש]
[ש"ע; ז'; אַבּצֵסים] מורסה. פצע מוגלתי, חלל מוגבל בגוף שנתמל.. | אבק
שורש של הערכים אבוּקה, אביק, אַבּיק, אָבָק, אִבקה, אַבקה, אב.. | אָבָק
[ש"ע; ז'; אבַק-, אבָקים, אַבקֵי-, וגם אַבקָאות, אבָקו] 1. [.. | אֶבֶק [יב]
[ש"ע; ז'; אֶבֶק-, אבָקים, אַבקֵי-, אִבקו] ~אִבְקָה~, ~סֶדק~ .. | אבַק אָדָם [עח]
אדם או יצור נטולי ערך. כינוי גנרי לקבוצות או לאנשים דחויים ה.. | אָבָק בֵּין-כּוכָבי [עח]
גרגְרים זעירים בּחלל הבּין-כּוכבי שמקורם בּהִתפּרקוּת כּוכבי.. | אבַק גָזֵל [תמ]
מעין גזל ולא גזל ממש, כגון: האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה
.. | אבַק דרָכים [תמ]
עפר המצוי בדרכים, הנדבק לגופו של נוסע לבגדיו. הכותב באבק זה .. | אבַק הונָאה [תמ]
מעין הונאה ולא הונאה ממש
| אבַק חֵטא [עח]
מעין חטא, משהו מן החטא
| אבַק לשון הרָע [תמ]
דיבור שיש בו מעין לשון הרע, כגון אדם האומר: "אל תדברו על פלו.. | אבַק סופרים [תמ]
אבק שהכותבים בימי קדם נהנו לפזרו על-גבי הכתב כדי לייבש בו את.. | אבַק עבודה זָרה [תמ]
משא ומתן עם עכו"ם ביום אֵידו (תוספתא עבודה זרה א, י)
| אָבָק פּורֵחַ
1.[יב](בהשאלה) דבר נטול ערך: כצל עובר וכענן כלה... וכאבק פּ.. | אָבָק קוסמי
אבַק מטאורים דק היורד לארץ מהֶחלל הבין־כוכבי
| אבַק ריבּית [תמ]
קמצוּץ של ריבית; טובת הנאה של מה־בכך שזוכֶה בה המלווה (על .. | אֲבַק רְכִילוּת [עח]
מעין רכילות, רכילות בעקיפין, רכילות לא מזיקה
| אבַק שביעית [תמ]
איסורים קלים של שביעית, כגון סחר בפֵרות שביעית שהוא איסור קל.. | אבַק שוחַד [עח]
מעין שוחד, מעשה או דיבור המשפיעים על דעת המשוחד. שוחַד בַּעק.. | אבק שריפה, אֲבַק שְׂרֵפָה [עח]
[ש"ע; ז'] .1 חומר נפץ מתלקח המורכב מאשלגן או מנתרן חנקתי, מ.. | אבק תיחול, אֲבַק תִּחוּל [עח]
אבק שריפה טחון היטב, ששימש להצתתו בכלי הירייה
אנגלית: primi.. | אַבָּקָה [מש]
[ש"ע; נ'; אַבָּקות] סיבים המופקים מניצני העלים של צמח הבננה... | אַבְקָה, אֲבָקָה
[ש"ע; נ'; אַבקַת-, אבָקות, אַבקות-, אַבקָתו (הצורה "אֲבָקָה".. | אִבְקָה [עח]
[ש"ע; נ'; אִבקַת-, אבָקות, אִבקות-, אִבקָתו] חתך בַּבֶּגד לר.. | אבָקו, אִבקו
ראה: אָבָק, אֶבֶק | אַבַּקוּס [מש]
[ש"ע; ז'] .1 חֶשבּונייה בעלת חרוזים הנעים על מסילה
2. ראש כ.. | אֶבְקוֹעַ [עח]
(בביולוגיה) צאצאי הזוחלים וכן צאצאי מינים נוספים כמו פרוקי ר.. | אִבְקוּק [עח]
[ש"ע; ז'; אִבקוּק-, אִבקוּקו] .1 הפיכה לאבקה בתהליך של כתי.. | אַבָקות, אבָקות, אַבקות, אִבקות
ראה: אַבָקָה, אִבְקָה, אַבְקָה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי