מילון עברי-עברי
| אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת [תמ]
אָדם משׂכּיל בּשִטחֵי תרבּוּת שונים זה מזה: (מסכת סוטה) (בלו.. | אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ [תמ]
רבו קשות, לוחמים זה בזה (על יסוד אבות ג ב)
| אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדבָּקוּ [תנ]
מלוכדים, מגובשים (על יסוד איוב מא 9)
אנגלית: united, unified | אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה [עח]
כדי שאפשר יהיה לאנשים בעלי דעות והשקפות שונות להתקיים זה בצד.. | איש בּוגדות [תנ]
רמאי, מתעתע: נביאיה פוחזים אנשי בוגדים (צפניה ג 4)
| אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ
(על יסוד דברים כד 16) אדם אחראי למעשיו שלו
| איש בּינות [עח]
חכם, נבון, רחב אופקים (על-פי ישעיה כז 11 - כי לא עם בינות הו.. | איש בֵּינַיִים
2[תנ]
גיבור הנבחר מתוך המחנה היוצא לדו-קרב נגד נבחר האויב:
לדוגמה.. | איש בֵּינַיִים
1[עח]
(בכלכלה) אחד שמקשר בין קונה למוכר, או בין יצרן לצרכן:
איש ה.. | איש בּלייַעַל [תנ]
רשע, נבל: אל נא ישים אדוני את לִבו את איש הבליעל הזה (שמואל .. | איש בַּרזֶל [עח]
(בדיבור) אדם תקיף וחזק באופיו, שאינו יודע ויתורים ונסיגות
| איש בַּרזֶל
[עח] (בהשאלה) תקיף וחזק: המנהל הזה הוא איש ברזל
| איש בּרית [תנ]
בעל ברית, ידיד הקשור בברית: עד הגבול שִלחוךָ כל אנשי בריתֶךָ.. | איש בּריתו
1. [עח] איש סוד: היועץ היה איש בריתו של המלך
2. [תנ] בעל בר.. | אִישׁ בְּשׂוֹרָה [תנ]
מבַשֵׂר טובות, מֵביא בשׂורות טובות, משמחות: לא איש בשורה אתה.. | איש בָּשָׂר [יב]
שָמֵן: ומה יועיל לאיש בשר בשרו וטובתו? (מלשון הפיוט)
| אִישׁ דְּבָרִים [תנ]
דַבְּרָן, יודע לדַבֵּר נָאֶה, מוכשר לדבר: לֹא אִישׁ דְּבָרִי.. | איש דָמים [תנ]
רוצח, חוטא, פושע: צא צא איש הדמים (שמואל ב' טז 7)
| אִישׁ דָּמִים [תנ]
רוצח, שופֵך דם, כאמור בפסוק: "צֵא צֵא איש הדָמים" (שמואל ב' .. | איש דַעַת [תנ]
נבון, חכם: גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כוח (משלי כד 5)
| אִישׁ דַּעַת [תנ]
בעל דַעַת, חָכָם, כאמור בפסוק: "ואיש דַעַת מְאַמֶץ כֹּח" (מש.. | אִישׁ הַבֵּינַיִים [תנ]
גיבּור נבחר מתוך מחנֶה, היוצא לדו־קרב עם נבחר האויב ועומד בי.. | איש הזאֵב [עח]
כינויו של אחד ממטופליו המפורסמים של זיגמונד פרויד שעיקר בעיי.. | איש הַיידֶלבֶּרג [עח]
אדם ששׂרידי לסתו נתגלו בקרבת היידלברג בגרמניה. משערים שחי לפ.. | איש העַכבָּרוש [עח]
כינויו של אחד ממטופליו של פרויד שתואר כנירוטי אובססיבי
| איש הפָכים
ראה: איש תַהפּוּכות
| איש הצַעַר [עח]
דמות פולחנית מסוף ימי הביניים המתארת את ישו אחרי מותו ניצב ו.. | איש הַר הבַּיִת [תמ]
הממונה על כל המשמרות ששמרו בבית המקדש, בין של משמרות הכוהנים.. | אִישׁ הָרוּחַ [תנ]
נביא, שרוּח ה' שורָה עליו, כאמור בפסוק: "אוִיל הנביא משגָּע .. | איש השוּרה [עח]
חייל או חבר בארגון צבאי
| איש השֶלֶג [עח]
יצור אגדי החי על-פי הסברה במרומי ההימלאיה, ששם צולמו טביעות .. | אִישׁ הַשָּׁנָה [עח]
תואר המהווה הכרה רשמית במי שהצטיין בהישגים אישיים או חברתיים.. | אִישׁ הַשָּׁעָה [עח]
[ש"ע; ז'; אֵשֶׁת הַשָּׁנָה, נְשׁוֹת הַשָּׁנָה] אדם שמעשיו, ד.. | איש זַעַם [עח]
כעסן (ספרותי)
| איש זרועַ [תנ]
אָלים, גברתן, אדם תקיף (גם: בַּעַל זרועַ): ואיש זרועַ לו האר.. | איש חֶברה [עח]
מעורב עם הבריות, אדם חברותי
| אישׁ חֶברה [עח]
אדם חברותי, אדם המעורב בבריות
| איש חידות [עח]
אדם מסתורי ומוזר (ספרותי)
| אישׁ חידוֹת [עח]
אדם מוזר, מסתורי, איש-פלא
| אִישׁ חַיִל
1. [תנ] בּן חַיִל, גיבּור, לוחם מצטיין: ואם ידעת ויש בהם אנש.. | אִישׁ חֵיקָהּ [תנ]
בַּעלהּ, בעל האישה: "תֵרַע עינה באיש חֵיקָהּ" (דברים כח, 56).. | אִישׁ חֵמָה, חֵמוֹת [תנ]
כעסן, אדם שהוא נוח לכעוס, כאמור בפסוק: "איש חֵמָה יְגָרֶה מָ.. | איש חֵמה (חֵמות) [תנ]
כעסן, אדם נוח לכעוס: איש חמה יגרה מדון (משלי טו 18); ואת איש.. | אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן
(על יסוד משלי טו 18) הממהר להתרגז גורם לריב
| אִישׁ חמוּדוֹת [תנ]
אדם נֶחמָד וחביב על כל רואָיו: אַל-תִּירָא אִישׁ-חֲמֻדוֹת שָ.. | אִישׁ חֵמות [עח]
רגזן (משלי טו 18)
| אִישׁ חָמָס, איש חמָסים [תנ]
גַזלָן, רָשָע, חמסן, רוצח: איש חָמָס רָע (תהילים קמ, 12); אִ.. | איש חֶסֶד [תנ]
עושה חסד, מיטיב, נדיב, בעל צדקה: הצדיק אבד... ואנשי חסד נאספ.. | אִישׁ חֶסֶד [תנ]
נָדיב, עושֶׂה צדָקה וחסד, כאמור בפסוק: "גומֵל נפשו איש חָסֶד..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי